משנה שקלים ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) בשלשה פרקים בשנה, תורמין את הלשכה -

בפרוס הפסח, ובפרוס העצרת, ובפרוס החג.

והן גרנות של מעשר בהמה - דברי רבי עקיבה.

בן עזאי אומר: בעשרים ותשעה באדר, באחד בסיוון, בעשרים ותשעה באב.

רבי אלעזר, ורבי שמעון אומרין: באחד בניסן, באחד בסיוון, בעשרים ותשעה באלול.

ולמה אמרו בעשרים ותשעה באלול, ולא אמרו באחד בתשרי? -

מפני שהוא יום טוב, ואי אפשר לעשר ביום טוב - לפיכך הקדימוהו, בעשרים ותשעה באלול.

(ב) בשלש קופות, של שלש שלש סאין, תורמין את הלשכה -

וכתוב עליהן, אלף, בית, גימל.

רבי ישמעאל אומר: יונית היה כתוב עליהן, אלפא, ביטא, גמא.

אין התורם נכנס -

לא בפרגוד החפות, ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילה, ולא בקמיע,

שמא יעני - ויאמרו מעוון הלשכה העני,

או שמא יעשיר - ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר,

לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות, כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום,

שנאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב כב),

ואומר "ומצא חן ושכל טוב, בעיני אלוהים ואדם" (משלי ג ד).

(ג) של בית רבן גמליאל -

היה נכנס ושקלו בין אצבעותיו, וזורקו לפני התורם,

והתורם מתכוון, ודוחפו לקופה.

אין התורם, תורם -

עד שהוא אומר להן: "אתרום?",

והן אומרין לו" "תרום, תרום, תרום", שלשה פעמים.

(ד) תרם את הראשונה - וחיפה בקטבליות;

השניה - וחיפה בקטבליות;

השלישית - לא היה מחפה.

ולמה לא היה מחפה? - שמא ישכח, ויתרום מן התרום.

תרם את הראשונה - לשם ארץ ישראל;

והשניה - לשם הכרכים המוקפין לה;

והשלישית - לשם בבל, ולשם מדי, ולשם המדינות הרחוקות.

הדף הראשי של משנה שקלים ג