משנה שקלים ג ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ג · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

תרם את הראשונה ומחפה בקטבלאות, שניה ומחפה בקטבלאות.

שלישית לא היה מחפה, שמא י ישכח ויתרום מן הדבר התרום.

תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל, ושניה לשום כרכין המוקפין לה, והשלישית לשום בבל ולשום מדי ולשום מדינות הרחוקות.

משנה מנוקדת

[עריכה]

תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּמְחַפֶּה בִּקְטַבְלָאוֹת,

שְׁנִיָּה וּמְחַפֶּה בִּקְטַבְלָאוֹת;
שְׁלִישִׁית לֹא הָיָה מְחַפֶּה.
שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִתְרֹם מִן הַדָּבָר הַתָּרוּם.
תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
וּשְׁנִיָּה לְשׁוּם כְּרַכִּים הַמֻּקָּפִין לָהּ,
וְהַשְּׁלִישִׁית לְשׁוּם בָּבֶל וּלְשׁוּם מָדַי, וּלְשׁוּם מְדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת:

נוסח הרמב"ם

תרם את הראשונה וחיפה בקטבליות השניה וחיפה בקטבליות השלישית לא היה מחפה ולמה לא היה מחפה שמא ישכח ויתרום מן התרום תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל והשניה לשם הכרכים המוקפין לה והשלישית לשם בבל ולשם מדיי ולשם המדינות הרחוקות.

פירוש הרמב"ם

תרם את הראשונה כו': השלש קופות הגדולות שבהן כל הממון שבארנו שהן מחזיקות שבעה ועשרים סאה היו מכוסות בשלשה מטפחות והיה נכנס התורם בשלש קופות הקטנות המחזיקות תשעה סאין כמו שבארנו והיה ממלא הקופה הכתוב עליה א' מאחת מהשלש קופות גדולות ואח"כ מכסה אותה במטפחת שלה ואח"כ היה מגלה הקופה השניה מן הקופות הגדולות וממלא ממנה הקופה הכתוב עליה ב' ומכסה אותה ומניחה ואח"כ מגלה הקופה השלישית וממלא ממנה הקופה שכתוב עליה ג' ולא היה מכסה אותה שאילו היה מכסה אותה היה מוציא בפעם השנית בתחלה מאותה הקופה הגדולה שהתחיל בה בפעם ראשונה וזהו ענין אמרם שמא יתרום מן התרום וכשמניחה מגולה תהיה נכרת וכשיכנס בפעם השנית לתרום יתחיל ממנה ונמצא מוציא מכל קופה וקופה מן הג' קופות הכתוב עליהם אלף בית גימל עד שתהיה כל קופה מהן הקרב ממנו על כל ישראל כי כל קופה מן השלש קטנות מתכוונין עליה על קצת מישראל הוא אמרם תרם את הראשונה לשם א"י וזאת התרומה הוא שיתכוין בה התורם כשיתרום על הגבוי ועל העתיד לגבות כאשר אמרנו במה שקדם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

תרם את הראשונה ומחפה בקטבלאות - תרומה ראשונה שהיתה בפרוס הפסח. לאחר שתרם אותה היה מכסה כל השקלים הנשארים בלשכה בקטבלאות דהיינו עור שלוק, כדי שיתנו עליו השקלים שיביאו ממדינות שסביב ארץ ישראל שלא יכלו להביא קודם הפסח, ומביאים מפסח ועד עצרת ונותנים אותם על גבי הקטבלא כדי שיתרום מהן בפרוס העצרת ולא יתרום מן הדבר שתרם כבר בפרוס הפסח. ואחר שתרם בפרוס העצרת חזר וכסה כל המעות שבלשכה בקטבלאות, ונותנין עליהם כל השקלים המביאים מבבל וממדי ומן המדינות הרחוקות, ותורמין מהן בפרוס החג. ועוד לא היה מחפה, שאין עוד תרומה אחריה:

הראשונה לשם ארץ ישראל - שהם שלחו שקליהם תחלה, שהאחרים עדיין לא הביאו:

לשם הכרכים המוקפים - הסמוכים. כמו עמון ומואב וכיוצא בהן. ודוגמתו לתרום שלא מן המוקף [גיטין ל], אין מקיפין בבועי [חולין מו:

] - ומ"מ בכל פעם ופעם היו תורמין על שם כל ישראל, על הגבוי ועל העתיד לגבות יא. ולא הזכיר התנא חלוקי מקומות הללו אלא להודיעך שתקנו שלשה פרקים אלו לפי שאז יתקבצו כל שקלי ישראל:

פירוש תוספות יום טוב

שמא ישכח ויתרום כו'. לא קאי אדסמיך ליה לא היה מחפה אלא ארישא קאי ומחפה בקטבלאות כדפירש הר"ב אבל לפירש הרמב"ם קאי אדסמיך ליה לא היה מחפה. שהוא מפרש על פי דרכו שהיו שם עוד שלשה קופות גדולות ששם כנסו בתחלה בכל א' ט' סאין כדלעיל. וקאמר התנא דכשתורם השלש קופות קטנות תורם הקטנה הא' מהגדולה הא' ומחפה הגדולה ותורם הקטנה הב' מהב' הגדולה וגם היא מחפה ותורם הקטנה הג' מהגדולה הג' ולא היה מחפה כדי שתהיה ניכרת שבה סיים ויתחיל ממנה בתחילה בפעם שנייה כשיכנס קודם עצרת ולא יתרום בתחילה בפעם ההיא מאותה שתרם כבר בתחלה בפעם הראשונה. וכתב בחבורו שבעצרת מתחיל בשלישית. ומסיים בשניה ואינו מחפה אותה שנמצא כשתורם בחג שמתחיל בה ונמצא שתרם א' ב' ג' הקטנות מכל אחד מן הגדולות:

לשם א"י וכו'. וכתב הר"ב ומ"מ בכל פעם ופעם היו תורמין על שם כל ישראל על הגבוי ועל העתיד לגבות ופי' על הגבוי על שיש בלשכה ועל הגבוי שעדיין לא הגיע ללשכה ועל העתיד וכו'. רמב"ם ספ"ב מה"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על המשנה) שמא כו' לא קאי אדסמיך ליה לא היה מחפה. אלא ארישא קאי ומחפה כו' כדפירש הר"ב אבל לפירוש הר"מ קאי אדסמיך כו' שהוא מפרש על פי דרכו שהיו שם עוד שלש קופות גדולות ששם כנסו בתחלה בכל אחת ט' סאין:וקאמר התנא דכשתורם הג' קופות קטנות. תורם הקטנה האחת מהגדולה האחת ומחפה הגדולה, ותורם שניה הקטנה מהשניה הגדולה וגם מחפה ותורם השלישית כו' ולא היה מחפה כדי שתהיה נכרת שבה סיים ויתחיל ממנה בפעם שניה כשיכנס קודם עצרת ולא יתרום בתחלה בפעם ההיא מאותה שתרם כבר בתחלה בפעם הראשונה:

(יא) (על הברטנורא) פירוש על הגבוי על מה שיש בלשכה ועל הגבוי שעדיין לא הגיע ללשכה ועל העתיד כו'. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

תרם את הראשונה:    ביד שם סי' ז':

שלישית לא היה מחפה ולמה היה מחפה שמא ישכח ויתרום דבר התרום:    גרסי'. ואית דלא גרסי במשנה ולמה היה מחפה ואפ"ה מפרשים דקאי האי שמא ארישא אבל הרמב"ם ז"ל נראה דמפ' דקאי אסיפא אַלֹא היה מחפה שכן כתב ולא היה מחפה כדי שתהיה נכרת שבה סיים ויתחיל ממנה כשיכנס קודם עצרת ותורם הראשונה מן הגדולה שהיתה מגולה ומחפה אותה ותורם השנייה מן הגדולה שתרם ממנה בראשונה תחלה ומחפה אותה ותורם השלישי' מן הגדולה הסמוכה לה ואינו מחפה אותה כדי שיתחיל ממנה בתחלה בפעם שלישית כשיכנס בתשרי ע"כ. ועיין בסמ"ג עשין סימן מ"ה שחלק עליו. וז"ל הר"ש שיריליו ז"ל תרם את הראשונה ומחפה בקטבלאות בקופות גדולות של לשכה מיירי של כ"ז סאין ומכסה את הראשונה דהיינו מזרחית והנני נותן להם שמות כדי שיצטייר בנקל ראשונה מזרחית שנייה אמצעית שלישית מערבית וחפה את המזרחית בעור קטבלא דהיינו בחפוי עורות שלוקים תפורים זה בזה דהיינו כשמילא ממנה קופה הקטנה אותה שכתוב בה אלף ואח"כ הולך וממלא מן האמצעית קופה שכתוב בה בית ומכסה אותה ג"כ וממלא מן המערבית קופה קטנה שכתוב בה גימל ומניח אותה פתוחה כדי שיניח בה תקלין חדתין הנגבין באותו שופר של מקדש וכשיחזור ויתרום בפרוס שבועות היה מתחיל ממנה שתהא ראשונה אותה שמניחין בה תקלין חדתין ויתרמו קופת אלף ראשונה מאותה שיש בה שקלים שלא תרמו מהן דהיינו מן המערבית וקופה קטנה בית מן האמצעית וסוגרם וקופת גימל מן המזרחית ומניחה פתוחה ונותנין בה תקלין חדתין הנגבין מפרס שבועות ואילך ובפרס סוכות מתחיל מן המזרחית ותורם הראשונה ממנה דהיינו מדבר שאינו תרום וקופת בית מן האמצעית וקופת גימל מן המערבית נמצא שתרומת פרס פסח כולן מלאות תקלין וחדתין ובפרס שבועות חדתין במערבית ובפרס סוכות חדתין במזרחית והיינו דתני תנא כדי שלא ישכח ויתרום דבר התרום שלעולם יתרום ממה שלא תרם ובסוכות שומט הקטבלאות ונעשו כולן שיריים דמשם ואילך השקלים הבאים נעשין כולן שיריים כדאיתא בירוש' דעתיקי הוו והולכין לחומת העיר כדין שיירי לשכה ומה שפירש הרמב"ם ז"ל אין נראה בעיני וכבר השיג הראב"ד ז"ל ואף הסמ"ג חלק עליו בזה ע"כ:

בפי' ר"ע ז"ל נלע"ד שבמקום ממתנות שסביב ארץ ישראל צריך לכתוב מעיירות שסביב ארץ ישראל. או ממדינות שסביב וכ'. עוד בפירושו ז"ל ומ"מ בכל פעם ופעם היו תורמין על שם כל ישראל ע"כ. אמר המלקט בפ' שני דהלכו' שקלים לא מצאתי שכתב כן בספר המוגה אלא בשנייה ובשלישית אבל בראשונה כתב לשם ארץ ישראל ע"כ ומ"מ נראה דלאו דוקא דגם בראשונה היה תורם על שם כל ישראל שכך כתב אחרי כן כשהוא תורם מתכוין לתרום על הגבוי שיש בלשכה ועל הגבוי שעדיין לא הגיע ללשכה ועל העתיד לגבות כדי שיהיו אלו השקלים שהוציאן להסתפק מהם כפרה על ישראל וכאילו הגיעו כל שקליהם ללשכה ונתרמה מהן תרומה זו ע"כ:

לשם בבל ולשם מדי:    ביד פ"א דהל' שקלים סי' ח'. ולשון מתני' שם בפ' שני סי' ח' כמו שרמזתי:

תפארת ישראל

יכין

תרם את הראשונה:    תרומה ראשונה:

ומחפה בקטבלאות:    הוא לשון יון, [איבארוואורף] בל"א, שהמעות הנשאר היה מכסה בעורות רכים, כדי ליתן על הקטבלאות, השקלים שיביאו אח"כ, ולא יתרום תרומה השניי' מהמעות שכבר תרם מהם:

שניה:    כשהגיע פרוס עצרת, תורם קופה ב' מהמעות שעל הקטבלא אע"ג שיש עדיין מעות בקופה ראשונה:

שלישית לא היה מחפה:    א"צ לכסות, משום דאין עוד תרומה אחריה:

מן הדבר התרום:    ר"ל להכי צריך לכסות כל פעם, שמא ישכח ולא יקח תרומה שניי' מן השקלים העליונות, והרי מהתחתונות כבר נתרם [כך פרישו רבותי]. ולפעד"נ דשקלים שבאו בכל פרק השליכו לתיבה אחרת, וכל פעם כשתרם היה מכסה התיבה שתרם ממנה, לסימן שכבר נתרם ממנה [ולפ"ז שייך שפיר שכחה, שמא ישכח שכבר תרם מתיבה זו, משא"כ לפי' רבותינו ל"ל שכחה, הרי בל"ז הכל מעורבין. וי"ל]:

תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל:    ר"ל משקלים שהביאו מא"י, אבל כוונת התורם היה שהתרומה תהיה גם בעד העתיד לגבות מכל ישראל:

ושניה לשום כרכים המוקפין לה:    ר"ל מהסמוכין לא"י כעמון ומואב שהביאו שקליהם באיחור זמן:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים