משנה שבת י ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק י · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

המוציא אוכלין ונתנן על האיסקופה, בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר, פטור, מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת.

קופה שהיא מלאה פירות ונתנה על האיסקופה החיצונה, אף על פי שרוב הפירות מבחוץ, פטור, עד שיוציא את כל הקופה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַמּוֹצִיא אֳכָלִין וּנְתָנָן עַל הָאַסְקֻפָּה,

בֵּין שֶׁחָזַר וְהוֹצִיאָן,
בֵּין שֶׁהוֹצִיאָן אַחֵר,
פָּטוּר,
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אַחַת.
קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת,
וּנְתָנָהּ עַל הָאַסְקֻפָּה הַחִיצוֹנָה,
אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַפֵּרוֹת מִבַּחוּץ,
פָּטוּר,
עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַקֻּפָּה:

נוסח הרמב"ם

המוציא אוכלים ונתנן על האסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור שלא עשה מלאכתו בבת אחת קופה שהיא מלאה פירות ונתונה על האסקופה החיצונה אף על פי שרוב הפירות מבחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה.

פירוש הרמב"ם

המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה כו': אסקופה נקראת המשקוף התחתון ממשקופי הבתים והדיורין וזולתם כמו שקוראין המשקוף העליון משקוף ואסקופה החיצונה היא אצטבא והיא לפני משקוף פתחי הבתים ונקראת חיצונה לפי שהיא לצד רשות הרבים וזאת האסקופה שמדבר בה בזאת ההלכה היא כרמלית וכבר קדמו (מצרי) [מגדרי] הכרמלית ודיניה בתחלת זאת המסכתא ופי' בבת אחת בפעם אחת לפי שאינה נקראת מלאכה אלא העתקת דבר מרה"ר לרה"י או מרשות היחיד לרשה"ר אם לא יהיה ביניהם רשות אחרת כאשר נתננו העיקר בתחלת דברינו בזאת המסכתא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

על האסקופה - שהיא כרמלית, כגון שגבוהה מג' ועד תשעה ורחבה ד':

שלא עשה מלאכתו בבת אחת - לא עשה עקירה מרשות היחיד והנחה ברשות הרבים שהם מקום חיוב, דבהכי הויא מלאכה גמורה. אלא עקר ממקום חיוב והניח בכרמלית שהוא פטור באותה הנחה, והדר עקר לה מכרמלית שאינו מקום חיוב והניח ברשות הרבים, ונמצא שלא נעשית עקירה ממקום חיוב והנחה במקום חיוב בפעם אחת:

אסקופה החיצונה - אצטבא שלפני פתח הבית לצד רשות הרבים ד:

עד שיוציא - כלומר אא"כ הוציא בראשונה כל הקופה. ולא שנו אלא בקופה מלאה קשואין ודלועין שהן ארוכין ועדיין יש מהם לפנים, אבל מלאה חרדל שהרי יש הרבה ממנו כולו מבחוץ, נעשה כמי שהוציא את כל הקופה וחייב ה:

פירוש תוספות יום טוב

אסקופה החיצונה. פי' הר"ב שלפני הפתח לצד ר"ה. ופחותה משלשה דהוי רשות הרבים גמורה:

עד שיוציא את כל הקופה. פירש הר"ב ולא שנו וכו' אבל מלאה חרדל וכו' נעשה וכו'. והא דתנן בס"פ דלעיל המוציא קופת הרוכלין אינו חייב אלא חטאת אחת לא שאם לא הוציא כולה שלא יתחייב על אותן מינין שהוציא כולן מבחוץ אלא הא אתא לאשמועינן שאם לא היה לו דיעה בינתיים אינו חייב על כולן אלא אחת ולא תימא דמינין מחלקין כדאמר רבי יהושע תמחויין מחלקין במשנה ט' פרק ג' דכריתות וכ"כ התוספות לעיל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על הברטנורא) ופחותה מג' דהוי רה"ר גמורה:

(ה) (על הברטנורא) והא דלעיל קופת הרוכלין אינו חייב אלא א', לא שאם לא הוציא כולה שלא יתחייב על אותן מינין שהוציא כולן מבחוץ, אלא שאם לא ה"ל ידיעה בנתיים אינו חייב על כולן אלא אחד ולא תימא דמינין מתחלקין. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בפי' ר"ע ז"ל לשון המתחיל שלא עשה וכו' עד והניח בכרמלית. אמר המלקט הא לאו הכי לא אמרינן מהלך כעומד דמי ואיכא הנחת גופו דהוי כהנחת חפץ בכרמלית ופטור אלא חייב ומתני' דלא כבן עזאי דתניא המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו דהיינו כרמלית חייב ובן עזאי פוטר:

ונתנה [הגה"ה ה"ר יהוסף ז"ל כתב שמצא בכל הספרים ונתונה בוי"ו.] על האסקופא החיצונה:    פי' צד החיצון של האסקופא הנוטה לרה"ר ובפחותה משלשה מיירי דהוי רה"ר גמורה. ואע"ג דהא כבר תני אע"פ שרוב הפירות מבחוץ אין קפידא א"נ אפשר דקתני הכא בסיפא החיצונה לרמוז דאסקופא דרישא מיירי באסקופא כרמלית כך נראה לע"ד:

עד שיוציא את כל הקופה:    בקופה של קשואים ושל דלועים מוקי לה חזקיה בגמ' וגם בירושלמי ופרכי' עליה בגמ' ממתני' דקתני עד שיוציא את כל הקופה טעמא דכל הקופה הא כל הפירות פטור אלמא קסבר אגד כלי שמיה אגד ומתרץ ה"ק עד שיוציא את כל הקופה בד"א בקופה מלאה קשואים ודלועין אבל מלאה חרדל נעשה כמי שהוציא את כל הקופה וחייב:

תפארת ישראל

יכין

המוציא אוכלין ונתנן על האסקופה:    (שוועללע). שגבוה מג' עד ט' טפחים. ורחבה ד"ט. דאז דינו ככרמלית. ולאו דוקא נתנן. אלא אפי' עמד לפוש על האסקופה. וקמ"ל דבלא נח חייב לאפוקי מבן עזאי. דס"ל מהלך כעומד דמי:

בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת:    דלא מחייב עד דעביד עקירה מרה"י והנחה ברה"ר או איפכא. והכא הרי הניח בכרמלית בנתיים [אב"י בהוציא מרה"ר לרה"ר או מרה"י לרה"י. וביניהן כרמלית. אף בלא הנחה בנתיים פטור. ובלבד שלא העבירו בא' מב' רה"ר ד' אמות ואפי' ב' בזו וב' בזו מצטרפים]:

קופה:    (פאסס):

שהיא מליאה פירות ונתנה על אסקופה החיצונה:    נמוכה מג' דהו"ל כרשות הרבים. וה"ה ברשות הרבים ממש:

אע"פ שרוב הפירות מבחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה:    ר"ל עד שיוציא בפעם א' כל הקופה. ואפי' מלאה חרדל. שכבר יש הרבה מהן בחוץ. אפ"ה פטור. דאגוד כלי שמיה אגוד. והכי קיי"ל (רמב"ם פי"ב). ודלא כר"ב:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים