לדלג לתוכן

משנה שבת י רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המצניע לזרע -

לדוגמה, ולרפואה -
הוציאו בשבת - חייב עליו, כל שהוא.
וכל אדם -
אין חייבין עליו - אלא כשעורו.
חזר והכניסו - אינו חייב, אלא כשעורו.


(ב) המוציא אוכלים,

ונתנן על האסקופה -
בין שחזר והוציאן,
בין שהוציאן אחר -
פטור - שלא עשה מלאכתו בבת אחת.
קופה - שהיא מלאה פירות,
ונתונה - על האסקופה החיצונה,
אף על פי שרוב הפירות מבחוץ -
פטור - עד שיוציא את כל הקופה.


(ג) המוציא -

בין בימינו,
בין בשמאלו,
בתוך חיקו,
או על כתפו -
חייב - שכן משא בני קהת.
לאחר ידו,
ברגלו,
בפיו,
ובמרפקו,
באוזנו,
ובשיערו,
ובאפונדתו - ופיה למטן, בין אפונדתו לחלוקו,
ובחופת חלוקו,
במנעלו,
ובסנדלו -
פטור - שלא הוציא כדרך המוציאין.


(ד) המתכוון -

להוציא לפניו, ובא לו לאחריו - פטור.
לאחריו, ובא לו לפניו - חייב.
באמת -
האישה החוגרת בסינר,
בין מלפניה, ובין מלאחריה -
חייבת - שכן ראוי להיות חוזר.
רבי יהודה אומר:
אף במקבלי פטקין.


(ה) המוציא כיכר -

לרשות הרבים - חייב.
הוציאוהו שנים - פטורין.
אם לא יכול אחד להוציאו,
והוציאוהו שנים - חייבין.
רבי שמעון - פוטר.


[ו] *הערה 1: המוציא אוכלים,

פחות מכשיעור, בכלי -
פטור אף על הכלי - שהכלי טפילה לו.
את החי במיטה -
פטור אף על המיטה - שהמיטה טפילה לו.
את המת במיטה - חייב.
וכן כזית מן המת,
וכזית מן הנבילה,
וכעדשה מן השרץ -
חייבין.
ורבי שמעון - פוטר.


(ו) [ז] הנוטל ציפורניו - זו בזו, או בשיניו,

וכן שיערו,
וכן שפמו,
וכן זקנו,
וכן הגודלת,
וכן הכוחלת,
וכן הפוקסת -
רבי אליעזר - מחייב חטאת.
וחכמים אומרים: משום שבות.
התולש -
מעציץ נקוב - חייב.
ושאינו נקוב - פטור.
רבי שמעון - פוטר, בזה ובזה.

הערות[עריכה]

  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה שבת י