משנה שבת ו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק ו · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

יוצאין בביצת החרגול, ובשן שועל, ובמסמר מן הצלוב, משום רפואה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אף בחול אסור, משום דרכי האמורי.

משנה מנוקדת

[עריכה]

יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל,

וּבְשֵׁן שֶׁל שׁוּעָל,
וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב,
מִשּׁוּם רְפוּאָה,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אַף בְּחֹל אָסוּר,
מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי:

נוסח הרמב"ם

יוצאין בביצת החרגול ובשן של שועל ובמסמר הצלוב משום רפואה דברי רבי יוסי רבי מאיר אוסר אף בחול משום דרכי האמורי.

פירוש הרמב"ם

יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל כו': תרגול מין חגב את החרגול למינהו (ויקרא יא) וזה יועיל לחולשת עצבי הירכים בסגולה: ושן של שועל יעשה לשינה ומי שיקח שן של שועל חי ויתלה אותו על מי שארך שנתו תקיצו ואם לוקח משועל מת יעשה להפך וכמו כן יזמו בעלי סגולות כי כשיוקח מסמר מעץ הצלוב ויתלה אותו על גרגרת מי שיש בו קדחת שלישית יועיל לו. והלכה כרבי יוסי כי העיקר אצלנו כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי ועל זה לא אמר הכתוב ולא תלכו בחוקות הגוים (שם כ):


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

החרגול - מין חגב, כדכתיב (ויקרא יא) את החרגול למינהו, ותולין אותו באזן ומרפאים בו כאב האזן:

ובשן של שועל - דעבדי לשינתא. למאן דניים להקיצו, תולין עליו שן של שועל חי. ולמאן דלא ניים כדי שיישן, תולין עליו שן של שועל מת:

ובמסמר הצלוב - מסמר שבעץ התלוי, אם יניחוהו על נפח שבמכה יסיר הנפח. ורמב"ם פירש שמשימין אותו בצואר מי שיש לו קדחת שלישית וירפאנו:

ורבי מאיר אומר אף בחול אסור - ואין הלכה כר"מ, דקי"ל כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי, ולא קרינן בהו ובחוקותיהם לא תלכו:

פירוש תוספות יום טוב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פירוש עיקר תוספות יום טוב

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בביצת החרגול:    דעבדי לשיחלא רש"י ז"ל פי' לכאב האזן והרי"ף ז"ל פי' לרפיון הירך כדתנן השחול והכסול איזהו השחול כל שנשמטה ירכו:

ובמסמר הצלוב:    פי' בערוך שכן דרך מי שנתחייב להתלות ממיתין אותו תחלה ואח"כ פושטין אותו וקובעין לו מסמר בעץ ותולין אותו באותו מסמר ע"כ. ועיין בתשובת הרשב"א ז"ל סי' תי"ג.

דברי ר"מ וחכ"א אף בחול וכו':    כך היא הגירסא ברוב הספרים וגם ברב אלפס אבל בירושלמי הגי' דברי ר' יוסי ר"מ אומר אף בחול אסור וכך נראה שגורס ר"ע ז"ל וגם הרב המגיד כתב בפי"ט דהלכות שבת סי' י"ג דברי ר' יוסי ונפסקה הלכה בגמרא כר' יוסי ע"כ: וה"ר יהוסף ז"ל הגיה דברי ר' יוסי ר' מאיר אוסר אף בחול משום דרכי האמורי. ובירושלמי אית תנאי תני ומחליף ר' חנינא בשם ר' יוחנן כמתני'. וכתוב בבית יוסף א"ח סימן ש"א ואפילו לספרים דגרסי דברי ר"מ וחכמים אוסרין אף בחול וכו' לא קיימא לן כחכמים דאסרי מדאמרי' בגמ' אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי ע"כ ועיין במה שכתבתי בחולין ס"פ בהמה המקשה. וכתב בת' מהר"י קולין ז"ל שורש פ"ח וז"ל וזה שכתוב בסמ"ג ששנה בתוספתא חוקותיהם ודרכי האמורי חוקותיהן הם דברים התמוהין ודרכי האמורי הם הניחושים אע"פ שבכולם שנינו ה"ז מדרכי האמורי פי' לנו הסמ"ג ששני דרכי האמורי יש אחד משום ניחוש ואחד משום חוקות הגוים ע"כ בשנוי לשונו קצת:


פירושים נוספים