משנה שבת ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) במה אישה יוצאה,

ובמה אינה יוצאה?

לא תצא אישה -

לא בחוטי צמר,

ולא בחוטי פשתן,

ולא ברצועות שבראשה,

ולא תטבול בהם - עד שתרפם,

ולא בטוטפת,

ולא בסנבוטין,

בזמן - שאינן תפורין,

ולא בכבול - ברשות הרבים,

ולא בעיר של זהב,

ולא בקטלה,

ולא בנזמים,

ולא בטבעת - שאין עליה חותם,

ולא במחט - שאינה נקובה.

ואם יצאת -

אינה חייבת - חטאת.

(ב) לא יצא האיש -

בסנדל המסומר,

ולא ביחיד,

בזמן - שאין ברגלו מכה.

לא בתפילה,

ולא בקמיע,

בזמן - שאינו מן המומחה.

ולא בשריין,

ולא בקסדה,

ולא במגפיים.

ואם יצא -

אינו חייב - חטאת.

(ג) לא תצא אישה -

במחט נקובה,

ולא בטבעת - שיש עליה חותם,

לא בכוכלייר,

ולא בכוכלת,

ולא בצלוחית של פלייטון.

ואם יצאת -

חייבת חטאת - דברי רבי מאיר.

וחכמים - פוטרין,

בכוכלת,

ובצלוחית של פלייטון.

(ד) לא יצא האיש -

לא בסיף,

ולא בקשת,

ולא בתריס,

ולא באלה,

ולא ברומח.

ואם יצא - חייב חטאת.

רבי אליעזר אומר:

תכשיטין - הן לו.

וחכמים אומרים:

אינן לו - אלא גנאי,

שנאמר: "וכיתתו חרבותם לאיתים, וחניתותיהם למזמרות" (ישעיהו ב ד).

בירית - טהורה,

ויוצאין בה - בשבת.

כבלים - טמאין,

ואין יוצאין בהן.

(ה) יוצאה אישה -

בחוטי שיער -

בין משלה,

ובין משל חברתה,

ובין משל בהמה,

בטוטפת,

ובסנבוטין -

בזמן - שהן תפורין,

ובכבול,

ובפאה נוכרית - בחצר,

ובמוך - שבאוזנה,

במוך - שבסנדלה,

במוך - שהתקינה לנידתה,

בפלפל,

ובגרגר מלח,

ובכל דבר - שתיתן לתוך פיה,

ובלבד - שלא תיתן כתחילה, בשבת.

ואם נפל -

לא תחזיר.

שן תותבת,

ושן של זהב -

רבי - מתיר.

וחכמים - אוסרין.

(ו) יוצאין - בסלע שעל הצינית.

הבנות יוצאות -

בחוטין,

אפילו בקיסמין,

שבאוזניהם.

ערבייות - רעולות.

ומדיות - פרופות.

וכל אדם -

אלא - שדיברו חכמים בהווה.

(ז) פורפת -

על האבן,

ועל האגוז,

ועל המטבע,

ובלבד - שלא תפרוף כתחילה, בשבת.

(ח) הקיטע -

יוצא בקב שלו - דברי רבי מאיר.

רבי יוסי - אוסר.

אם יש לו,

בית קיבול כתיתין - טמא.

סמוכות שלו -

טמאין מדרס,

ויוצאין בהן - בשבת,

ונכנסין בהן - לעזרה.

הכיסא וסמוכות שלו -

טמאין מדרס,

ואין יוצאין בהן - בשבת,

ואין נכנסין בהן - לעזרה.

אנקטמין -

טהורין,

ואין יוצאין בהן.

(ט) הבנים יוצאין - בקשרים.

ובני מלכים - בזוגין.

וכל אדם -

אלא - שדיברו חכמים בהווה.

(י) יוצאין -

בביצת החרגול,

ובשן של שועל,

ובמסמר הצלוב,

משום רפואה - דברי רבי יוסי.

רבי מאיר - אוסר אף בחול,

משום דרכי האמורי.

הדף הראשי של משנה שבת ו

משנה שבת, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב