משנה ראש השנה ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת ראש השנה · פרק ב · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אם אינן מכירין אותו, משלחין אחר עמו להעידו.

בראשונה היו מקבלין עדות החודש מכל אדםב.

משקלקלו המינין, התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירים.

נוסח הרמב"ם

אם אינן מכירין אותו משלחין עימו אחר להעידו בראשונה היו מקבלין עדות החודש מכל אדם משקילקלו המינים התקינו שלא יהו מקבלין אלא מן המכירין.

פירוש הרמב"ם

אם אינן מכירין אותו משלחין אחר עמו כו': השיעור אם אין בית דין מכירין זוג זה שהעיד על החדש משלחין אנשי המקום עמו זוג אחר להעיד שזוג זה כשר הוא. ואח"כ זכר הטעם שמחמתו אין מקבלין עדות אלא מן הידועים והמכירים. ואמר בראשונה וכו' היו שוכרין הצדוקים עדי שקר להעיד על הראייה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אם אינן מכירין אותו - אם אין בית דין מכירין את העד אם נאמן וכשר הוא:

משלחים - בית דין שבעירו:

אחר עמו - זוג אחר א של עדים, להעיד עליו לפני ב"ד הגדול שמקדשים את החודש:

משקלקלו המינין - ששכרו עדי שקר להטעות את החכמים:

פירוש תוספות יום טוב

אחר עמו. פירש הר"ב זוג אחר דאל"כ חד מי מהימן להכשירו. אבל לענין חלול השבת יכול גם אחד לחלל כדי להעיד עליו. דשמא יצטרף עם אחר גמ'. ועיין מ"ש ס"פ דלעיל:

[בראשונה היו מקבלין כו'. הכי קאמר למה שבראשונה כו' ירושלמי]:

מכל אדם. מישראל. שכל ישראל בחזקת כשרים עד שיודע לך שהוא פסול זהו דין תורה. רמב"ם פרק ב' מהלכות קדוש החדש:

[משקלקלו המינים. היינו בייתוסים כמו שכתבתי במשנה דלקמן]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) דאל"כ חד מי מהימן להכשירו. אבל לענין חלול השבת יכול גם אחד לחלל כדי להעיד עליו דשמא יצטרף עם אחר. גמרא:

(ב) (על המשנה) מכל אדם. מישראל שכל ישראל בחזקת כשרות עד שיודע לך שהוא פסול זהו דין תורה. הר"מ:

תפארת ישראל

יכין

א) אם אינן מכירין אותו שאין הב"ד המקדשים מכירין את העד.

ב) משלחין ב"ד שבעירו.

ג) אחר זוג אחר של עדים, שניכרין לב"ד המקדשין.

ד) עמו להעידו שהוא כשר.

ה) משקלקלו המינין הצדוקים ששכרו עדי שקר (כפ"א סי' מ"ה).

בועז


הלכתא גבירתא

משניות א-ד

אעפ"י שדין תורה שאין מדקדקין בעדות החודש שאפילו קדשו החודש ע"פ עדים ונמצאו זוממים בעדות זו, הרי זו מקודש, ולפיכך קבלו בראשונה עדות החודש מכל אדם מישראל, שכולם בחזקת כשרות עד שיודע שזה פסול, מכמ"ק משקלקלו האפקורסים, והיו שוכרין אנשים להטעות הב"ד, התקינו שלא יהיו מקבלים עדות החודש אלא מאותם שמכירים הב"ד, ובאינם נודעים הואים לב"ד משלחין עמם אנשי העיר של הרואים אנשים שמכירין ומזכין אותן לפני ב"ד וכלעיל פ"א מ"ד וכו'. וכן היו הב"ד בראשונה אחר שקדשו החודש משיאין משואות בראשי הרים כדי שידעו הרחוקים, משקלקלו הכותים שהיו משיאין משואות להטעות העם התקינו שיהו השלוחין יוצאין ומודיעין לרבים והשלוחין אין מחללין השבת.

פירושים נוספים

בבלי כב א  רמב"ם הלכות קידוש החודש ב ב  


משנה פתוחה

הסבר המשנה: העדים שהיו באים להעיד על מולד הירח היו מגיעים לבית הדין ומעידים, ואם בית הדין לא מצאו פגם בעדותם, קובעים ראש חודש.

המינים (כיתות של יהודים שכפרו בתורה שבעל פה או בחלקים ממנה וערערו על סמכותו של בית הדין לקבוע את מועד ראש החודש) קילקלו להם, אז תיקנו שאם לא מכירים את העדים, מישהו צריך לבוא להעיד שמכירים את האיש הזה כדי שיוכלו לסמוך על עדותו שראה את מולד הירח ולקדש את החודש.