משנה פסחים ג ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ג · משנה ה | >>
שיאור, ישרף, והאוכלו פטור.
סידוק, ישרף, והאוכלו חייב כרת.
איזהו שיאור? כקרני חגבים.
סידוק, שנתערבו סדקיו זה בזה, דברי רבי יהודה.
וחכמים אומרים, זה וזה האוכלו חייב כרת.
ואיזהו שיאור? כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו.
שֵׂאוּר, יִשָּׂרֵף, וְהָאוֹכְלוֹ פָּטוּר. סִדּוּק, יִשָּׂרֵף, וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב כָּרֵת. אֵיזֶהוּ שֵׂאוּר? כְּקַרְנֵי חֲגָבִים. סִדּוּק, שֶׁנִּתְעָרְבוּ סְדָקָיו זֶה בָזֶה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה וָזֶה הָאוֹכְלוֹ חַיָּב כָּרֵת; וְאֵיזֶהוּ שֵׂאוּר? כָּל שֶׁהִכְסִיפוּ פָנָיו כְּאָדָם שֶׁעָמְדוּ שַׂעֲרוֹתָיו:
שיאור - ישרף.
- והאוכלו - פטור.
- סידוק - ישרף.
- והאוכלו - חייב כרת.
- איזה הוא שיאור?
- כקרני חגבים.
- סידוק?
- שנתערבו סדקיו - זה בזה.
- דברי רבי יהודה.
- וחכמים אומרים:
- זה וזה - האוכלו חייב כרת.
- ואיזה הוא שיאור?
- כל שהכסיפו פניו - כאדם שעמדו שערותיו.
כקרני חגבים - פירושו שתסדק העיסה סדקים דקים כשיתחיל החימוץ להכנס בו, ואפילו הם כקרני חגבים.
והלכה כחכמים:
שיאור - שלא החמיץ כל צרכו:
[סידוק] - דרך הבצק כשמחמיץ נעשה סדקים סדקים:
כקרני חגבים - סדק לכאן וסדק לכאן:
זה וזה האוכלו חייב כרת - דקרני חגבים נמי הוא סדוק. ואיזהו שיאור שפטור, זה שאין בו שום סדוק אבל הכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו מתוך פחד [שפניו מכסיפין]. והלכה כחכמים:
שיאור ישרף והאוכלו פטור. פי' רש"י בגמ' בין ממלקות בין מכרת ובריש פרקין כתבתי הטעם שצריך ביעור:
זה וזה האוכלו חייב כרת. כתב הר"ב דקרני חגבים נמי הוא סידוק. ובגמרא אמר רבא משום דאין לך סדק וסדק מלמעלה שאין לו כמה סדקים מלמטה:
כאדם שעמדו שערותיו. שפניו מכסיפין. רש"י:
.אין פירוש למשנה זו
שיאור: כל שיאור שבזאת המשנה הגירסא היא השי"ן בחירק והאל"ף בשורק. והובאה בר"פ כל המנחות ובפ"ק דחולין דף כ"ג. ושיאור חמץ נוקשה הוא כדמוכח בגמ' וכדכתיבנא לעיל ריש פירקין:
ישרף והאוכלו פטור: ירוש' רב הונא בשם רב אמר מותר להאכילו לכלבו ואינו אסור בהנאה וישרף היינו יבערנו בשריפה ובהדי דשריף ליה אי בעי ליתהני מיניה:
וחכמים אומרים זה וזה וכו': חכמים דמתני' היינו ר"מ דברייתא וחכמים דברייתא הוא ר' יהודה וכתב הרי"ף ז"ל והלכתא כותיה דר' מאיר משום דקרי ליה במתני' בלשון חכמים וטעמיה דר"מ דאין לך כל סדק וסדק מלמעלה שאין בו כמה סדקים מלמטה. פירוש בקיצור ר"מ קרי שיאור את שהכסיפו פניו וזהו תחלת חמוצו ולר' יהודה הוי שיאור שהתחיל ליסדק כבר סדקים דקים כקרני חגבים אחד לכאן ואחד לכאן אבל שהכסיפו פניו לר' יהודה מצה מעלייתא היא מן התורה אלא מדרבנן אסורא לאדם ולר"מ קרני חגבים חמץ גמור הוא מועתק מרש"י ותוס' דבפירקין דף מ"ג. וביד בפ"ה דהלכות חמץ ומצה סימן י"ג ובטור א"ח סי' תנ"ט:
יכין
שיאור: עיסה שלא החמיץ כל צרכה:
ישרף: אף ע"ג דאינו רק נוקשה:
והאוכלו פטור: ממלקות וכרת:
סידוק: עיסה שע"י חמיצותו נעשו בו סדקין הרבה:
בקרני חגבים: שסדקיו דקין כקרני חגבים:
כל שהכסיפו פניו: שנתלבן חצוניות העיסה:
כאדם שעמדו שערותיו: מפני פחד, שפניו מכסיפין, והכי קיי"ל (שו"ע או"ח, תנט):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות | רי"ף |
רבינו אשר |
ר"ן |
רבינו חננאל |
הרמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש