משנה סוכה ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ג · משנה ב | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הדס יא הגזול והיבש, פסול.

של אשרה ושל עיר הנדחת, פסול.

נקטם יב ראשו, נפרצו עליו או שהיו ענביו מרובות מעליו, פסול.

ואם מיעטן, כשר.

ואין ממעטין ביום טוב.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

הדס הגזול והיבש פסול של אשרה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו או שהיו ענביו מרובות מעליו פסול ואם מיעטן כשר ואין ממעטין ביום טוב.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

הדס הגזול והיבש פסול כו': ענביו הם הזרעים שיש בהן ובתנאי שיהיו אותן הגרעינין שחורים או אדומין אבל אם היו ירוקים אפי' היו יותר מן העלים כשר. ואמר נקטם ראשו פסול אינה הלכה.


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

נקטם ראשו פסול - ולית הלכתא כסתם מתניתין, אלא כרבי טרפון דאמר לקמן אפילו שלשתן קטומין כשרים:

ענביו - פרי. יש בו שדומה לענבים:

מרובות מעליו פסול - לא שנו אלא שחורות או אדומות, אבל ירוקות מינא דהדס הוא וכשר:

ואין ממעטין אותן ביום טוב - דה"ל מתקן:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

הדס. הוא עץ שעליו חופין את עצו כגון שיהיו שלשה עלין. או יתר על כן. סמוכין זה לזה בעגול א'. ואע"ג דזית נמי עליו ארוכין ורצופין ומתוך כך מכסים את העץ. בעינן עבות. פירש"י מעשה שרשרות [וטעמו דכתיב גבי שרשרות מעשה עבות בפרשה תצוה] שיהיו מורכבין זה על זה וליכא. ועץ ערמון אע"פ שהוא קלוע אין עליו רצופין לכסות את עצו. ואנן בעינן ענף עץ שענפיו חופים את עצו. ואע"ג דאיכא מין הנקרא הירדוף שיש לו השני תנאים הללו. מיהו ראשי עליו עשוים חדים כמחט ומבריז בריז את הידים וכתיב (משלי ג') דרכיה דרכי נועם וליכא. גמרא:

הגזול כו'. כדלעיל. ועיין במשנה דלקמן:

נקטם ראשו. כתב הרא"ש לעיל אע"ג דבלולב פירוש ראש העלין היינו משום דבלולב לעולם העלין עולין למעלה ויוצאין מראש השדרה הלכך ראש העלין נקרא ראשו. אבל הדס וערבה אין העלין העליונים יוצאין מראש הבד. אלא לפעמים ראש הבד הוא חלק. הלכך ראש דידהו הוא ראש הבד ולא ראש העלין. ואפי' אם עלה יוצא מראש הבד לא מקרי נקטם עד שיקטם ראש הבד:

ואין ממעטין אותן ביו"ט. כתב הר"ב דה"ל מתקן. בגמ' מתקן מנא. וז"ש הר"ן. ולא שרו ליה מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך [כמ"ש במשנה ה' פ"ק דביצה] דכיון דמתקן מנא לא הותר לתקן מנא ביו"ט ועיין משנה ח' פרק בתרא דר"ה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יא) (על המשנה) הדס. הוא עץ שעליו חופין את עצו כגון שיהיו שלשה עלין או יתי. על כן סמוכין זה לזה בעגול אחד. גמרא:

(יב) (על המשנה) נקטם. אע"ג דבלולב פירוש ראש העלין, היינו משום דבלולב לעולם העלין למעלה יוצאין מראש השדרה הלכך ראש העלין נקרא ראשו, אבל הדס וערבה אין העלין העליונים יוצאין מראש חבד אלא דפעמים ראש חבד הוא חלק, הלכך ראש דידהו הוא ראש חבד ולא ראש העלין, ואפילו אם עלה יוצא מראש חבד גם נקרא נקטם עד שיקטם ראש הבד. הרא"ש:


פירושים נוספים