משנה נידה ח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ח · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מעשה באשה אחת שבאת לפני רבי עקיבא, אמרה לו, ראיתי כתם.

אמר לה, שמא מכה היתה ביך.

אמרה לו, הן, וחיתה.

אמר לה, שמא יכולה להגלע ולהוציא דם.

אמרה לו, הן.

וטהרה רבי עקיבא.

ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה.

אמר להם, מה הדבר קשה בעיניכם, שלא אמרו חכמים הדבר להחמיר אלא להקל, שנאמר (ויקרא טו) "ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה", דם ולא כתםו.

נוסח הרמב"ם

ומעשה באישה אחת שבאת לפני רבי עקיבה אמרה לו ראיתי כתם אמר לה שמא מכה הייתה ביך אמרה לו הין וחיית או שמא יכלה היא להיגלע ולהוציא דם אמרה לו הין וטיהרה רבי עקיבה ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה אמר להם מה לדבר קשה בעיניכם שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל שנאמר ואישה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה (ויקרא טו יט) ולא כתם.

פירוש הרמב"ם

מעשה באשה אחת שבאת לפני ר' עקיבא כו': כבר בארנו בפתיחת זה הסדר שטומאת כתמים מדרבנן וזאת ההלכה כולה מבוארת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

דם ולא כתם - וחכמים הוא דגזור על הכתמים, לפיכך הולכים בהם להקל:

פירוש תוספות יום טוב

דם ולא כתם. וקצת קשה לי דאכתי ליהוי ספק דאורייתא ולחומרא. ואפשר לי לתרץ מהא דאמר שמואל בגמרא ריש פרקין בדקה קרקע עולם וישבה עליה ומצאה דם עליה טהורה שנאמר בבשרה עד שתרגיש בבשרה האי בבשרה מבעי ליה שמטמאה בפנים כבחוץ (כמ"ש הר"ב ברפ"ה) א"כ לימא קרא בבשר מאי בבשרה ש"מ עד שתרגיש בבשרה ואכתי מיבעי ליה בבשרה ולא בשפיר ולא בחתיכה (כי הא דרפ"ג) תרתי ש"מ ומדלא ארגשה אע"פ דאפשר לאו אדעתה הלכך לא הוי כשאר ספק דמדאורייתא דלחומרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על המשנה) ולא כתם. וקשה, אכתי להוי ספיקא דאורייתא לחומרא. ואפשר לומר מדאמרינן בגמרא בבשרה עד שתרגיש בבשרה, ומדלא ארגשה, אע"ג דאפשר דלאו אדעתה, הלכך לא הוי כשאר ספק דאורייתא דלחומרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שלא אמרו חכמים בדבר וכו':    בגמרא פריך והתניא שלא אמרו חכמים את הדבר להקל אלא להחמיר ופשיט לה רבינא לא להקל על דברי תורה אלא להחמיר על ד"ת וכתמים עצמן דרבנן פי' רש"י ז"ל האי דגזור רבנן בכתמים להחמיר על דברי תורה שלא להקל בנדה גמורה ומיהו כתמים עצמן דרבנן ואזלינן בהו לקולא בכל מידי ע"כ ועיין במ"ש פי"ט דכלים סי' ב':

בבשרה דם:    ולא כתם מלת דם מחקה ה"ר יהוסף ז"ל. וכתוב שם בב"י בשם הרשב"א ז"ל בספר תורת הבית שער ד' דמדלא הצריכה להביא הכתם לפניו ולגלע המכה ולהוציא דם אלמא תולין מן הסתם ואינה צריכה להקיף הכתם לדבר שהיא תולה בו אלא תולין מן הסתם עד שתדע שזה שחור וזה אדום ע"כ:


פירושים נוספים