משנה נידה ח רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הרואה כתם על בשרה כנגד בית תורפה טמאה ושלא כנגד בית תורפה טהורה על עקבה ועל ראש גודלה טמאה על שוקה ועל פרסותיה מבפנים טמאה מבחוץ טהורה על הצדדין מיכן ומיכן טהורה ראת על חלוקה מחגור ולמטן טמאה מחגור ולמעלן טהורה ראת על בית יד של חלוק אם מגיע כנגד בית תורפה טמאה ואם לאו טהורה הייתה פושטת ומתכסה בו בלילה כל מקום שנמצא בו דם טמאה מפני שהוא חוזר וכן בפליון.

(ב) ותולה בכל דבר שהיא יכלה לתלות שחטה בהמה חיה ועוף ונתעסקה בכתמים או שישבה בצד והעוסקין בהן הרגה מאכלת הרי זו תולה בה עד כמה היא תולה רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר עד כגריס של פול ואף על פי שלא הרגה ותולה בבנה ובבעלה אם יש בה מכה והיא יכלה להתגלע ולהוציא דם הרי זו תולה בה.

(ג) ומעשה באישה אחת שבאת לפני רבי עקיבה אמרה לו ראיתי כתם אמר לה שמא מכה הייתה ביך אמרה לו הין וחיית או שמא יכלה היא להיגלע ולהוציא דם אמרה לו הין וטיהרה רבי עקיבה ראה תלמידיו מסתכלין זה בזה אמר להם מה לדבר קשה בעיניכם שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר אלא להקל שנאמר ואישה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה (ויקרא טו יט) ולא כתם.

(ד) עד שהוא נתון תחת הכר ונמצא עליו דם אם עגול טהור ואם משוך טמא דברי רבי אלעזר ברבי צדוק.

הדף הראשי של משנה נידה ח