משנה נידה ח ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ח · משנה ד | >>

[עריכה]

עד שהוא נתון תחת הכר ונמצא עליו דם, עגול, טהור^ח.

משוך, טמא^ט, דברי רבי אלעזר בר רבי צדוק.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

עד שהוא נתון תחת הכר,

ונמצא עליו דם -

אם עגול - טהור,

ואם משוך - טמא,

דברי רבי אלעזר ברבי צדוק.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

כבר ידעת שעד הוא הבגד אשר תקנח בו את עצמה.

ואם נמצאת בו טיפת דם משוכה, נאמר שהוא ממנה ובעת שקנחה את עצמה נתלה בו זה הדם, ותהיה כגון רואה כתם. אמנם אם היה מקום הדם עגול, אין זה מקנוחה אבל מכנה שנהרג שם תחת הכר וכיוצא בזה. ותנא קמא אומר, ואולי הוטף על העד טיפה לבד.

והלכה כרבי אליעזר ברבי צדוק:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

עד שהוא נתון תחת הכר - הבגד שמקנחת בו את עצמה בשעת תשמיש, קרוי עד ^ז:

דם עגול טהור - דדם מאכולת הוא:

משוך טמא - ואם טפה משוכה היא, טמאה, שחזקתה שהיא ממנה, ובעת שקנחה עצמה נתלה זה הדם בעד:

דברי ר' אליעזר בר ר' צדוק - וכן הלכה:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

[עד. כתב הר"ב הבגד שמקנחת כו' קרוי עד כלו' שהוא מעיד אם היא נדה או לא. וכן מסיים הערוך ואם היתה נדה בשעת תשמיש נראה בה דם ומסיים עוד ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכבגד עדים כל צדקותינו ע"כ. והוא פסוק בישעיה סי' ס"ד ופירשו רש"י ורד"ק לשון הסרה וריחוק והרד"ק הביא לראיה משנה ומשמשת בעדים דבפרק קמא. ולפ"ז אינו מלשון עדות]:

עגול טהור. עד שיהא בו כגריס ועוד. הרא"ש:

משוך טמא. אפי' כל שהוא ובכתם מודה ר"א בר רבי צדוק דאף במשוך בעינן כגריס. הרא"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ז) (על הברטנורא) כלומר שהוא מעיד אם היא נדה אם לאו. ועתוי"ט:

(ח) (על המשנה) טהור. עד שיהיה בו כגריס ועוד. הרא"ש:

(ט) (על המשנה) משוך. אפילו כל שהוא. ובכתם מודה ר' אליעזר בר' צדוק דאף במשוך בעינן כגריס. הרא"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

דברי ר' אלעזר ב"ר צדוק: בגמ' בעינן מי פליגי רבנן עליה דר' אלעזר ב"ר צדוק או לא ומסיק ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"א בר צדוק הלכה מכלל דפליגי ש"מ וס"ל לרבנן דאפי' משוך טהור עד שיהא כגריס. אבל לשון הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה ות"ק אומר ואולי הוטף על העד טפה לבד ע"כ. משמע דפלוגתא הוא בדם עגול דלר' אלעזר ב"ר צדוק טהור ולרבנן טמא. עוד מפרש בגמ' דלר' אלעזר ב"ר צדוק דאמר משוך מגיפה קאתי ובמשיכה תליא מילתא אפי' שאין הטפה אלא כל שהוא ואפי' בכחרדל טמא. ודוקא בעד שבודקת בו דודאי מגופה אתא אבל בסתם שעל חלוקה מודה דכגריס ועוד בעינן. וז"ל הרא"ש ז"ל ומשוך טמא אפי' כל דהו שהיא דם קנוח עגול טהור עד שיהא בו כגריס ועוד ובכתם מודה ר"א ב" צדוק דאף במשוך בעינן כגריס ועוד ע"כ:

סליק פרקא