משנה נזיר ו ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ו · משנה ו | >>
תגלחת הטומאה כיצד? היה מזה בשלישי ובשביעי, ומגלח בשביעי, ומביא קרבנותיו בשמיני.
ואם גילח בשמיני, מביא קרבנותיו בו ביום, דברי רבי עקיבא.
אמר לו רבי טרפון, מה בין זה למצורע?
אמר לו: זה טהרתו תלויה בימיו, ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו, ואינו מביא קרבן אלא אם כן טו היה מעורב שמש.
משנה מנוקדת
תִּגְלַחַת הַטֻּמְאָה כֵּיצַד?
- הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי,
- וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי,
- וּמֵבִיא קָרְבָּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי.
- וְאִם גִּלֵּחַ בַּשְּׁמִינִי,
- מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַּיּוֹם,
- דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
- אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן:
- מַה בֵּין זֶה לִמְצֹרָע?
- אָמַר לוֹ:
- זֶה – טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְּיָמָיו;
- וּמְצֹרָע – טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְּתִגְלַחְתּוֹ,
- וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מְעֹרַב שֶׁמֶשׁ:
נוסח הרמב"ם
תגלחת הטומאה - כיצד?
- היה מזה - בשלישי, ובשביעי,
- ומגלח - בשביעי,
- ומביא קרבנותיו - בשמיני.
- אם גילח - בשמיני,
- מביא קרבנותיו - בו ביום,
- דברי רבי עקיבה.
- אמר לו רבי טרפון:
- מה בין נזיר - למצורע?
- אלא שזה טהרתו - תלויה בימיו,
- ומצורע, טהרתו - תלויה בתגלחתו,
- ואינו מביא את קרבנותיו - אלא אם כן מעורב שמש.
- מביא קרבנותיו - בו ביום,
פירוש הרמב"ם
מה בין זה למצורע - לפי שהמצורע אינו מביא קרבנותיו אלא ממחרת יום התגלחת השניה כמו שנבאר במסכת נגעים.
והשיב לו רבי עקיבא, שהמצורע טהרתו תלויה בתגלחת, הוא שנאמר בו יגלח "ואת כל שערו יגלח, וכבס בגדיו"(ויקרא יד, ט) וגו'. אבל זה הנזיר שנטמא במת, הטומאה תלויה בימים כמו שנאמר "וטמא שבעת ימים"(במדבר יט, יא).
וכשטבל בשביעי והעריב שמשו וגלח בשמיני, יביא קרבנותיו והם שתי תורים או שני בני יונה וכבש בן שנתו לאשם בשמיני. ואם לא טבל בשביעי אלא בשמיני, הרי זה לא יביא קרבנותיו עד שיעריב שמשו רוצה לומר בתשיעי. והוא מה שאמר רבי טרפון, אינו מביא קרבנותיו אלא אם כן העריב שמשו.
והלכה כרבי עקיבא:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מגלח בשביעי ומביא קרבן בשמיני - כדכתיב (שם) וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו. וביום השמיני יביא שתי תורים וגו' וכבש לאשם:
מה בין זה למצורע - דכתיב בפרשת מצורע בתגלחת שניה (ויקרא יד) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו וכו'. וביום השמיני יקח וכו'. וקיי"ל במצורע דאם גלח בשמיני מביא קרבן בתשיעי:
אמר לו שזה טהרתו תלויה בימיו - נזיר טהרתו תלויה בהזאת שלישי ושביעי וטבילה, הלכך כיון שטהר בשביעי אע"פ שלא גלח עד יום השמיני, מביא קרבנותיו בו ביו. ם:
אבל מצורע טהרתו תלויה בתגלחתו - כדכתיב (שם) ביום השביעי יגלח את כל שערו והדר כתיב ורחץ את בשרו במים, ואם טבל עד שלא גלח לא עלתה לו טבילה, הלכך אם גלח בח' אכתי צריך טבילה והערב שמש, הלכך אינו יכול להביא קרבנותיו עד תשיעי. והלכה כר"ע:
פירוש תוספות יום טוב
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(טו) (על המשנה) אא"כ כו'. ולכאורה קאי אמצורע כו'. א"נ י"ל דקאי אנזיר וכן פירש"י. וכ"כ מהר"מ בפירושו ובחבורו. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
תגלחת הטומאה כיצד: וכו'. ביד ס"ו דהלכות נזירות ס' י"א:
תגלחת הטומאה כיצד היה מזה בשלישי ובשביעי: ואח"כ היה טובל שכן תובה על המזה מי חטאת כדמפרש בהו קרא בזאת חקת התורה שלאחר הזאה טעונין טבילה והיה מגלח בו ביום דהיינו שביעי כדכתיב ביה וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו וביום השמיני יביא שתי תורים:
א"ל ר' טרפון מה בין זה למצורע: שאף כן שנינו במצורע שאף הוא תגלחת שנייה בשביעי כדמפרש בו קרא יגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים וביום השביעי יגלח את כל שערו ומביא קרבנותיו בשמיני א"ל אין ביניהם כלום לענין הבאת קרבן אלא שזה הנזיר טהרתו תלוים בשביעי כיון שהוזה וטבל הוי טהור כדכתיב וגלח ראשו ביום טהרתו דמשמע שכבר הוא טהור ועומד כשהוא מגלח ואפילו אם אינו מגלח בו ביום:
ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו: שאם טבל קודם שמגלח עדיין אינו טהור עד שמגלח דכתיב והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו והדר ורחץ את בשרו במים וטהר ונזיר אינו מביא קרבנותיו אא"כ מעורב שמש שטובל בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני וכן אם לא טבל בשביעי עד לשמיני אינו יכול להביא קרבנותיו בו ביום עד הט' אבל מצורע המתגלח וטובל ביום שמיני שלו יכול להביא קרבנותיו בו ביום ואינו צריך הערב שמש לפי שהוא טהור ועומד משעת טבילה ראשונה שטבל בתגלחת הראשונה דהא כתיב ביה וטהר רש"י ז"ל:
א"ל שזה טהרתו תלויה: וכו'. בגמ' בעינן קבלה ר' טרפון מר' עקיבא שאם גלח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום או לא ובא תלמודא למיפשט דלא קבלה ודחייה רבא.
ואינו מביא את קרבנותיו אא"כ היה הערב שמש: אית דמפרשי דמיירי במצורע שאם גלח בשמיני אינו מביא קרבנותיו עד בתשיעי לפי שאינו מביא אא"כ בהערב שמש ושבשתא היא דבהדיא קתני לה בת"כ דאם גלח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום וה"נ אמר לו ר"ט התם מה בין זה לנזיר אלא חוזר על הנזיר דסבר ר' עקיבא אין נזיר מביא קרבנותיו אא"כ היה מעורב שמש שטובל בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני וכן אם לא טבל בשביעי עד השמיני אינו יכול להביא קרבנותיו בו ביום עד הט' אבל מצורע המגלח וטובל ביום ח' שלו יכול להביא קרבנותיו בו ביום ואינו צריך הערב שמש לפי שהוא טהור ועומד משעת טבילה ראשונה שטבל בתגלחת הראשונה דהא כתיב ביה וטהר רש"י ז"ל. והרי כתבתי בארך כל פירושו של רש"י ז"ל וז"ל הר"מ במז"ל שם פ' ששי סימן י"ג הרי שהזה בשלישי ובשביעי ולא טבל ונתאחר כמה ימים כשיטבול יעריב שמשו ויביא קרבנותיו למחר טבל והעריב שמשו ואיחר קרבנותיו אינו מתחיל למנות עד שיביא חטאתו אבל עולתו ואשמו אין מעכבין אותו כמו שבארנו ע"כ. ועיין בספר קרבן אהרן פ' שני דפ' מצורע שהכריח כגרסת תוספות ז"ל דגרסי התם בברייתא גבי מצורע ואם גלח בשמיני אינו מביא קרבנותיו בו ביום דברי ר' עקיבא א"ל ר"ט וכו' ושכן גריס הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה והר"ש ז"ל בפ' בתרא דמסכת נגעים. וביד פ"ד דהלכות מחוסרי כפרה סימן ב'. ומצאתי שכתב ה"ר יהוסף ז"ל ואינו מביא את קרבנותיו אא"כ היה מעורב שמש פי' אחרי טהרתו דהיינו אחר תגחלתו ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
ומביא קרבנותיו בשמיני: ב' תורים או ב' בני יונה, א' לעולה וא' לחטאת, וכבש בן שנה לאשם ולא פירשן תנא, מדמפורש בתורה. אבל פירשן בתגלחת טהרה במשנה ז' משום דפליגי התם על איזה מהן יגלח:
ואם גילח בשמיני: אחר שכבר טבל בז':
אמר לו ר' טרפון מה בין זה למצורע: דקי"ל בגלח בח' מביא קרבנותיו בט':
אמר לו זה: נזיר שנטמא:
טהרתו תלויה בימיו: ר"ל נזיר טבילתו תלוי בז' ימים שספר, ולפיכך אם רק כבר העריב שמשו, מביא קרבנותיו אפילו ביום גלוחו:
ומצורע טהרתו: ר"ל טבילתו:
תלויה בתגלחתו: שאינו טובל עד אחר גלוח. והרי אינו יכול להביא קרבנותיו וכו':
אלא אם כן היה מעורב שמש: אחר שטבל:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
פירוש הרא"ש |
מאירי |
הריטב"א | רמב"ן |
תוספות רי"ד |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש