משנה נזיר ו רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שלשה מינים אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן שכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית משנה הראשונה עד שישתה רביעית יין רבי עקיבה אומר אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב.

(ב) וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזוגין בפני עצמן רבי אלעזר בן עזריה אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנין וזוג אלו הן החרצנים ואלו הן הזוגין החרצנים אלו החיצונים והזוגין אלו הפנימין דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי ענבול.

(ג) סתם נזירות שלשים יום גילח או שגילחוהו ליסטים סותר שלשים יום נזיר שגילח בין בזוג בין בתער או שסיפסף כל שהוא חייב נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק רבי ישמעאל אומר לא יחוף באדמה מפני שהיא משרת את השיער.

(ד) נזיר שהיה שותה ביין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת היה מיטמא למתים כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תיטמא אל תיטמא והוא מיטמא חייב על כל אחת ואחת היה מגלח כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תגלח אל תגלח והוא מגלח חייב על כל אחת ואחת.

(ה) שלשה מינים אסורים בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן חומר בטומאה ובתגלחת מביוצא מן הגפן שהטומאה והתגלחת סותרים והיוצא מן הגפן אינו סותר חומר ביוצא מן הגפן מבטומאה ומבתגלחת שלא הותר מכלל היוצא מן הגפן והותר בתגלחת מצוה ובמת מצוה חומר בטומאה מבתגלחת שהטומאה סותרת את הכל וחייבין עליה קרבן ותגלחת אינה סותרת אלא שלשים יום ואין חייבין עליה קרבן.

(ו) תגלחת הטומאה כיצד היה מזה בשלישי ובשביעי ומגלח בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני אם גילח בשמיני מביא קרבנותיו בו ביום דברי רבי עקיבה אמר לו רבי טרפון מה בין נזיר למצורע אלא שזה טהרתו תלויה בימיו ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו ואינו מביא את קרבנותיו אלא אם כן מעורב שמש.

(ז) תגלחת הטהרה כיצד היה מביא שלש בהמות חטאת ועולה ושלמים שוחט את השלמים ומגלח עליהם דברי רבי יהודה רבי אלעזר אומר לא היה מגלח אלא על החטאת שהחטאת קודמת בכל מקום ואם גילח על אחת משלשתן יצא.

(ח) רבן שמעון בן גמליאל אומר הביא שלש בהמות ולא פירש הראויה לחטאת תקרב חטאת עולה תקרב עולה שלמים יקרבו שלמים היה נוטל שיער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד אם גילח במדינה היה משלח תחת הדוד במה דברים אמורים בתגלחת טהרה אבל בתגלחת טומאה לא היה משלח תחת הדוד רבי מאיר אומר הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן הטומאה שבמדינה בלבד (ט) היה מבשל את השלמים או שולקן וכוהן נוטל את הזרוע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונותנן על כפי הנזיר ומניפן ואחר כך הותר הנזיר לשתות יין וליטמא למתים רבי שמעון אומר כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר לנזיר לשתות ביין וליטמא למתים.

(י) גילח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו גילח על החטאת שלא לשמה ואחר כך הביא את קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו גילח על העולה ועל השלמים שלא לשמן ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו רבי שמעון אומר אותו הזבח לא עלה לו ושאר כל הזבחים עלו לו אם גילח על שלשתן ונמצא אחד מהן כשר תגלחתו כשרה ויביא שאר הזבחים.

(יא) מי שנזרק עליו אחד מן הדמים ונטמא רבי אליעזר אומר סותר את הכל וחכמים אומרין יביא שאר קרבנותיו ויטהר מעשה במרים התדמורית שנזרק עליה אחד מן הדמים ובאו ואמרו לה על בתה שהיא מסוכנת והלכה ומצאתה שמתה אמרו חכמים תביא שאר קרבנות ותטהר.

הדף הראשי של משנה נזיר ו