משנה נדרים ט ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ט · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

קונם ייןיז שאיני טועם, שהיין רע למעים. אמרו לו: והלא המיושן יפהיח למעים? הותר במיושן.

ולא במיושן בלבד הותר, אלא בכל היין.

קונם בצל שאיני טועם, שהבצל רע ללב.

אמרו לו: הלא הכופרי יפה ללב? הותר בכופרי.

ולא בכופרי בלבד הותר, אלא בכל הבצלים.

מעשה היה, והתירו רבי מאיר בכל הבצלים.

משנה מנוקדת

[עריכה]

קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִם.
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַמְיֻשָּׁן יָפֶה לַמֵּעַיִם?
הֻתַּר בַּמְיֻשָּׁן.
וְלֹא בַמְיֻשָּׁן בִּלְבַד הֻתַּר, אֶלָּא בְכָל הַיָּיִן.
קוֹנָם בָּצָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב.
אָמְרוּ לוֹ: הֲלֹא הַכֻּפְרִי יְָפֶה לַלֵּב?
הֻתַּר בַּכֻּפְרִי.
וְלֹא בַכֻּפְרִי בִּלְבַד הֻתַּר, אֶלָּא בְכָל הַבְּצָלִים.
מַעֲשֶׂה הָיָה, וְהִתִּירוֹ רַבִּי מֵאִיר בְּכָל הַבְּצָלִים:

נוסח הרמב"ם

קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעים אמרו לו והרי המיושן יפה למעים הותר במיושן ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב אמרו לו והלוא הכופרי יפה ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים מעשה היה והתירו רבי מאיר בכל הבצלים.


פירוש הרמב"ם

קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעיים. אמרו כו' — אמרו רע למעיים ורע ללב, על דרך דמיון, וכן נתבאר בש"ס; ובא בדמיון מזמן הנדר, ומן הדברים שנשבע עליהם, ומן האדם שנשבע עליהם. וכל זמן שאמר הנודר: אילו ידעתי שהמיושן יפה הייתי מתנה על היין, והייתי אומר: ישן מותר והחדש אסור; או שיאמר: אילו ידעתי זה, לא הייתי נשבע כלל, הוא מותר בחדש ובישן בלא שאלה לחכם כמו שנזכר. ואם אמר: אילו הייתי יודע, הייתי אומר: כל יין עלי אסור חוץ מן הישן, יהיה הישן לבדו מותר לו. וזה היקש לכל הבבות:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין - ודוקא שאמר אילו ידעתי כן לא הייתי נודר כלל או הייתי אומר ישן מותר וחדש אסור יט. אבל אמר אילו הייתי יודע הייתי אומר כל יין אסור עלי חוץ מן הישן, הרי זה אין מותר לו אלא הישן בלבד, וכל שאר יין אסור:

פירוש תוספות יום טוב

קונם יין וכו'. צריכא. כמ"ש הרמב"ם דתנא נדר שהותר מקצתו וכו' לענין זמן הנדר ולענין דברים שנשבעים עליהם ומן האדם שנשבע עליהם:

שאיני טועם. בפ"ג דף כ"ו מייתי לה וגרסינן שאני [בלא יו"ד] וכן העתיק הר"ן בפירושו:

והלא המיושן יפה למעים. מפרש בגמרא דחדא ועוד קאמר. דהא לא נדר אלא משום שהוא רע. ונמצא שכשאינו רע אין נדרו נדר. אלא הכי נמי קאמר חדא דאין רע ובהכי שרי. ועוד מפני שהוא יפה. וכן מפרשינן בבצל:

ולא במיושן בלבד הותר וכו'. כתב הר"ב ודוקא שאמר כו'. הכי איתא בגמרא פ"ג דף כ"ו ובכולהו נדרים שהותרו מקצתן דינא הכי וכן בנמצא בהן אביו ואמו דפ"ג וטעמא דכשעכשיו בחזרה עדיין הוא אומר הכל אסור חוץ כו' לא הורע כח הנדר וז"ל הרמב"ם בפ"ח מה"נ שהרי גילה דעתו שלא הותר מקצת הנדר אלא כמו שנדר היה נודר ומתנה על אביו:

הכופרי. פירשו הר"ב במשנה ה' פ"ב דתרומות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יז) (על המשנה) יין כו'. צריכא כמ"ש הר"מ דתנא נדר שהותר מקצתו כו' לענין זמן הנדר ולענין דברים שנשבעים עליהם ומן האדם שנשבע עליהם:

(יח) (על המשנה) יפה. מפרש בגמרא דחדא ועוד קאמר דהא לא נדר אלא משום שהוא רע ונמצא שכשאינו רע אין נדרו נדר אלא ה"נ קאמר חדא דאין רע ובהכי שרי ועוד מפני שהוא יפה וכן מפרשינן בבצל:

(יט) (על הברטנורא) ובכולהו נדרים שהותרו מקצתן דינא הכי וכן בנמצא בהן אביו ואמו דפ"ג וטעמא דכשעכשיו בחזרה עדיין הוא אומר הכל אסור חוץ כו' לא הורע כח הנדר:


פירושים נוספים