משנה מנחות ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ג · משנה ו | >>

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שני שעירי יום הכפורים כג מעכבין זה את זה.

שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה.

שתי חלות מעכבות זו את זו.

שני סדרין מעכבין זה את זה.

שני בזיכין מעכבין זה את זה.

הסדרים והבזיכין מעכבין זה את זה.

שני מינים שבנזיר, שלשה שבפרה, ארבעה שבתודה, ארבעה שבלולב, ארבעה שבמצורע, מעכבין זה את זה.

שבע הזיות שבפרה מעכבות זו את זו.

שבע הזיות של בין הבדים, ושעל הפרכת, ושעל מזבח הזהב, מעכבות זו את זו.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

שני שעירי יום הכיפורים מעכבין זה את זה שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה שתי חלות מעכבות זו את זו שני סדרים מעכבין זה את זה שני בזיכין מעכבין זה את זה הסדרים והבזיכים מעכבין זה את זה שני מינים שבנזיר שלשה שבפרה ארבעה שבתודה ארבעה שבלולב ארבעה שבמצורע מעכבין זה את זה שבע הזיות שבפרה מעכבות זו את זו שבע הזיות שעל בין הבדים שעל הפרוכת שעל מזבח הזהב מעכבות זו את זו.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

שני שעירי יום הכיפורים מעכבין זה את זה כו': שני שעירי יום הכיפורים הן שעיר המשתלח וחבירו וכבר נתבאר זה ביומא: שני כבשי עצרת הן שני כבשי שלמים וכבר נתבאר זה: שני סדרים מעכבות הלחם ר"ל לחם הפנים: ושני בזיכים שני כלים שבהן הלבונה שהן על שני המערכות כמו שזכרנו: שני מינים שבנזיר שני מיני הלחם שמביא עם איל של שלמים כשישלם זמן הנזירות אמר הכתוב עליהן סולת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן: ושלשה שבפרה רומז לפרה אדומה שצוה לשרוף עמה עץ ארז ואזוב ושני תולעת: וד' שבתודה הד' מיני מנחות הראויות לקרבן תודה ודבר תורה עליהן חלות מצות ורקיקי מצות סולת מורבכת על חלות לחם חמץ: וד' שבמצורע עץ ארז ואזוב ושני תולעת והצפור החיה: וד' שבלולב פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל: ודע שאם יש ברשותו ד' מינים שבלולב יכול ליטול אותן אחד אחד ויוצא בהן ידי חובתו לפי שהעיקר בידינו לולב אין צריך אגד כמו שביארנו בסוכה. וז' הזיות שבפרה הן ז' הזיות שזורק מדם פרה אדומה נכח ההיכל שנאמר ולקח הכהן מדמה באצבעו וגו'. ושבע הזאות של בין הבדים הנני זוכר בכאן כל ההזיות שהיו לפנים בין שהן מן הקבלה ובין שהן מפשטי התורה ומשנה ואע"פ שכבר זכרנו אותן כפל הדבור בענין הזה אינו אריכות. הזאות של יום הכיפורים בפנים הן מ"ג הזאות יש מהן על הבדים ט"ז ח' מדם הפר וח' מדם השעיר וכן על הפרוכת ח' מדם הפר וח' מדם השעיר ולפי שנא' בהן על הכפורת ולפני הכפורת יזה ז' פעמים ר"ל ז' בפנים לפני הבדים וכן הוא אומר על הכפורת וז' על הפרוכת וכן הוא לפני הכפורת ועם כל ז' מהן א' למעלה כמו שבארנו ביומא ראיה לדבר מה שנא' והזה באצבעו הרי זו הזאה אחת אח"כ ז' פעמים הרי ל"ב הזיות אח"כ זורק מדם הפר ומדם השעיר. אחר שיערב שניהן ד' הזאות על ד' קרנות המזבח הזהב וז' הזאות על אמצעו כמו שבארנו ביומא ועליה נאמר בתורה ג"כ ונתן על קרנות המזבח סביב ונאמר והזה עליו מן הדם באצבעו ז' פעמים: וענין פר [כהן משיח ר"ל] הבא על כל המצות אמרה תורה עליו שיזרק ממנו ז' פעמים על הפרוכת והיא המחיצה המבדלת בין קדש ובין קדש הקדשים וד' על מזבח הזהב ר"ל על ד' קרנותיו נאמר בו והזה מן הדם ז' פעמים לפני ה' את פני פרוכת הקודש ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים וכן ממש נאמר בפר העלם דבר של צבור וכמו אלו ההזיות בעצמן ובאלו המקומות זורקים מדם שעירי עבודת כוכבים וזו קבלה וסמכוה למה שנאמר בפר הבא על כל המצות פר החטאת אמרו לרבות שעירי עבודת כוכבים לכל האמור בענין כמו שבארנו בד' מזבחים ועל כל כלל וכלל מאלו ההזאות הוא אומר מעכבות זו את זו וכולן סמכו אותו לרמזים שיש בפסוקים שהן ראיה על שיהיו מעכבות אבל הענין קבלה בידינו:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

שני שעירי יום הכיפורים - השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ושעיר המשתלח לעזאזל:

שני כבשי עצרת - שני כבשי שלמים שבאים חובה על שתי הלחפ:

שתי חלות - שתי הלחם של עצרת:

ושני סררים - שתי מערכות של לחם הפנים, שש חלות לכל מערכת:

שני בזיכין - שתי כפות שבהן הלבונה, ונתונים על שתי המערכות:

הסדרים והבזיכין מעכבין זה את זה - שאם אין מערכות של לחם על השלחן לא יתן בו את הבזיכין של לבונה. ואם אין בזיכין לא יתן את הלחם:

שני מינים שבנזיר - חלות מצות ורקיקי מצות:

ושלשה שבפרה אדומה - עץ ארז ואזוב ושני תולעת:

ארבעה שבתודה - ארבעה מינים של לחם שמביאים על שלמי תודה, חלות מצות, ורקיקי מצות, וסולת מורבכת, וחלות לחם חמץ:

ארבעה שבלולב - לולב ואתרוג הדס וערבה. אם נוטל ארבעתן בכל היום כולו אע"פ שנוטל אחד מהן בשחרית ואחד בין הערבים יצא, דקיימא לן לולב אין צריך אגד. אבל אם חסר אחד מן המינים ונטל כל השלשה, לא קיים מצוה כלל:

ארבעה שבמצורע - עץ ארז ואזוב ושני תולעת והצפור החיה כד:

שבע הזיות שבפרה - אדומה. דכתיב (במדבר יט) והזה אל נוכח פני אוהל מועד מדמה שבע פעמים:

שבע הזיות של בין הבדים - ביום הכיפורים. דכתיב (ויקרא יז) ולפני הכפורת יזה שבע פעמים:

ושעל הפרוכת ושעל מזבח הזהב - ביום הכיפורים, ובפר כהן משיח, ובפר העלם דבר של צבור, ושעירי עובדה זרה. שכל אלו טעונים הזיה על הפרוכת ועל מזבח הזהב כמו שמפורש בפרשת ויקרא ובאחרי מות. ושעירי עבודה ורה מרבינן להו מקרא דכתיב (שם ד) ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת. לפר, זה פר כהן משיח. החטאת, אלו שעירי עובדה זרה. וארבע מתנות שעל ארבע קרנות שעל מזבח הזהב נמי מעכבות זו את זו, אף על פי שלא הוזכרו במשנה כה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(כג) (על המשנה) שני שעירי יום הכיפורים כו'. כולהו ילפינן לה בגמרא מקראי:

(כד) (על הברטנורא) אבל מים חיים לא חשיב, לפי שהיה מערב בהם הדם, כדכתיב וטבל אותה וגו'. תוספ'. ועתוי"ט:

(כה) (על הברטנורא) ושייר עוד ז' הזיות דמצורע ודפרים ואלים דחג. תוספ':


קישורים נוספים