קטגוריה:במדבר ו טו
וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם.
וְסַל מַצּוֹת סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם.
וְסַ֣ל מַצּ֗וֹת סֹ֤לֶת חַלֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וּמִנְחָתָ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃
וְסַ֣ל וְ - ו' החיבור
סַ֣ל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/5536
מורפ': HC/Ncmsc מַצּ֗וֹת מַצּ֗וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4682
מורפ': HNcfpa סֹ֤לֶת סֹ֤לֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5560
מורפ': HNcfsc חַלֹּת֙ חַלֹּת֙ - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 2471
מורפ': HNcfpa בְּלוּלֹ֣ת בְּלוּלֹ֣ת - פועל, קל, בינוני סביל, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 1101 a
מורפ': HVqsfpa בַּשֶּׁ֔מֶן בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
שֶּׁ֔מֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/8081
מורפ': HRd/Ncmsa וּרְקִיקֵ֥י וּ - ו' החיבור
רְקִיקֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: c/7550
מורפ': HC/Ncmpc מַצּ֖וֹת מַצּ֖וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4682
מורפ': HNcfpa מְשֻׁחִ֣ים מְשֻׁחִ֣ים - פועל, קל, בינוני סביל, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4886
מורפ': HVqsmpa בַּשָּׁ֑מֶן בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
שָּׁ֑מֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/8081
מורפ': HRd/Ncmsa וּמִנְחָתָ֖ם וּ - ו' החיבור
מִנְחָתָ֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/4503
מורפ': HC/Ncfsc/Sp3mp וְנִסְכֵּיהֶֽם וְ - ו' החיבור
נִסְכֵּי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/5262
מורפ': HC/Ncmpc/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְסַ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) מַצּ֗וֹת רביעי (משנה, דרגא 3)
סֹ֤לֶת מהפך (משרת, דרגא 5) חַלֹּת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בְּלוּלֹ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) בַּשֶּׁ֔מֶן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּרְקִיקֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) מַצּ֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)
מְשֻׁחִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) בַּשָּׁ֑מֶן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּמִנְחָתָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
וְנִסְכֵּיהֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְסַל מַצּוֹת: סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן, וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְסַל פַּטִּיר סוֹלֶת גְּרִיצָן דְּפִילָן בִּמְשַׁח וְאֶסְפּוֹגִין פַּטִּירִין דִּמְשִׁיחִין בִּמְשַׁח וּמִנְחָתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְסַלָא דְפַטִירֵי סְמִידָא גְרִיצָן בִּמְשַׁח זֵיתָא וְעֵרוּכִין פַּטִירִין דִמְשִׁיחִין בִּמְשַׁח זֵיתָא וּמִנְחַתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
קכז. ומנחתם ונסכיהם לעולה לשלמים או אף לחטאת ולאשם, והדין נותן הואיל ומצורע מגלח ומביא קרבן [ונזיר מגלח ומביא קרבן, אם למדתי למצורע שחטאתו ואשמו טעונים נסכים] אף הנזיר יהיה חטאתו ואשמו טעונים נסכים. תלמוד לומר ואת האיל יעשה זבח שלמים לה' על סל המצות. איל היה בכלל ויצא מן הכלל לימד על הכלל. מה איל מיוחד שהוא בא בנדר ונדבה טעון נסכים כך כל הבא בנדר ונדבה טעון נסכים. יצאו חטאת ואשם שאינם באים בנדר ונדבה שלא יטענו נסכים. מפני שהיה בכלל ויצא לידון בלחם החזירו הכתוב לכללן.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קכו. וסל מצות, ממה שאמר גבי תודה על זבח תודת שלמיו, מרבה שלמי נזיר לעשרה קבין ירושלמית ורביעית שמן, וה”א שירבה לכל דבר שיטעון ד' מיני לחם, לכן אמר מצות חלות. וגבי מנחת מאפה תנור ותודה אמר חלות מצות ורקיקי מצות שכן הסדר. והקדים פה מצות שהוא שם הכלל ושם חלות ורקיקים הוא הפרט ללמד שאין בכלל אלא מה שבפרט, ועיין מה שאמרתי בהתו"ה ( צו קח ) ותבין, וזה מובא במנחות (דף ע"ח).
קכז. ומנחתם ונסכיהם, דאיל של עולה ושלמים, וצ”ל זה מפני שהיה בכלל וכל נדר ונדבה שטעון נסכים ויצא מן הכלל שצריך לחם, החזירו לכללו. אולם יש לטעות שמנחתם ונסכיהם קאי אכולהו גם אחטאת, כמו שחטאת מצורע טעון נסכים, לכן אמר שנית שזה האיל יעשה זבח שלמים על סל המצות ומנחתו ונסכו. שפי' שיעשה האיל לשמו שיזבחנו לשם שלמים ואז הלחם כשר. כמה שאמר שאין הלחם מתקדש אלא בשחיטת הזבח לשמו. ואם נשחט שלא לשמו לא קדוש הלחם שבא בגלל שלמים. אבל מנחתו ונסכו יקריב תמיד, ולמה משמיע זאת. על כורחך שבא ללמד שרק הנדבה טעון נסכים לא חטאת, כדין דבר שהיה בכלל ויצא שמלמד על הכלל כולו.
רש"י
"חלות בלולות ורקיקי מצות" - (מנחות עז) עשר מכל מין
[ו] עשר מכל מין. דילפינן בפרק ואלו מנחות (מנחות דף עו.) מלחמי תודה. והתם (מנחות דף עז:) גמרינן מדכתיב (ר' ויקרא ז, יד) "והקריב אחד תרומה לה'", וילפינן מתרומת מעשר (להלן יח, כו), מה להלן אחד מעשרה, אף כאן אחד מעשרה. ואין לומר שיהיו חמשה, ויקחו חציו של לחם תרומה, דהוי נמי אחד מעשר, דגמרינן מדכתיב "אחד" שלא יקח פרוסה. ואם תאמר, מנא לן למילף מלחמי תודה, נילף מלחם הפנים שהם י"ב (ויקרא כ"ד, ה'), יותר מסתבר למילף מלחמי תודה שהוא מיחיד, לאפוקי לחם הפנים שאין זה ליחיד, כך מפורש בפרק אלו מנחות (מנחות דף עו.):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
חַלֹּת בְּלוּלֹת וּרְקִיקֵי מַצּוֹת – עֶשֶׂר מִכָּל מִין (מנחות ע"ז ע"א; ע"ח ע"א).
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר ו טו"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.