משנה מגילה א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק א · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

קראו את המגילה באדר הראשון, ונתעברה השנה, קורין אותה באדר השני.

אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה כ ומתנות לאביוניםכא.

משנה מנוקדת

[עריכה]

קָרְאוּ אֶת הַמְּגִלָּה בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן, וְנִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, קוֹרִין אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי.

אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁנִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִלָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים:

נוסח הרמב"ם

קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים.

פירוש הרמב"ם

קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה כו': שיעור זאת המשנה כך אין בין ארבעה עשר וחמשה עשר ימים של אדר ראשון לאדר שני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים אבל אלו ואלו אסורים בהספד ובתענית:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין בין אדר ראשון לאדר שני וכו' - הכי קאמר אין בין ארבעה עשר וחמשה עשר של אדר ראשון לארבעה עשר וחמשה עשר של אדר שני, אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים, הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין:

פירוש תוספות יום טוב

אלא קריאת המגילה. כלומר שאם עשאה בראשון לא יצא. רש"י וטעמא בגמ' דמסמך גאולת פורים לגאולת פסח עדיף. ובירוש' דריש שקלים דמשמיעין על השקלים נמי איכא בינייהו עיין בפירוש הר"ב דריש שקלים. אבל למסקנת הבבלי דמסקינן דחסורי מחסרא וה"ק אין בין י"ד של אדר כו' ולא מיירי בכל החדש לא קשיא דלא תני לה. ומ"ש בב"י ס"ס תרפ"ח בדין הפרשיות דלא כמסקנא שבגמרא. מצאתי לו בתשובה סוף בדק הבית שחבר. שתיקן זה ע"פ המסקנא:

ומתנות לאביונים. וה"ה משלוח מנות דליתנהו אלא בשני. אע"פ שהמקדימין לקרות נותנין מתנות לאביונים ביום קריאתם ואין שולחים מנות. שאני התם דלא עבדי סעודה. הר"ן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כ) (על המשנה) קריאת המגילה. כלומר שאם עשאה בראשון לא יצא. רש"י. וטעמא בגמרא דמסמך גאולת פורים לגאולת פסח עדיף:

(כא) (על המשנה) ומתנות לאביונים וה"ה משלוח מנות דליתנהו אלא בשני אע"פ שהמקדימין לקרות נותנין מתנות לאביונים ביום קריאתן ואין שולחים מנות. שאני התם דלא עבדי סעודה. הר"ן:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

קראו את המגלה באדר הראשון ונתעברה השנה וכו':    שם ביד פ"א סי' י"ב וכתב הר"ן ז"ל פי' ל"מ היכא דנתעברה ואח"כ קראוה אלא אפילו קראוה ואח"כ נתעברה קורין אותה באדר שני והכי אסיקו בירושלמי:

אלא קריאת מגילה ומתנות לאביונים:    נ"ל דהיינו טעמא דלא אמר נמי סעודת פורים משום דמסקינן בגמ' דלענין הספד ותענית זה וזה שוין כלומר שאסורין בזה ובזה ואסור בהספד ותענית משמחה ומשתה נפיק כדאמרינן בגמ' שמחה מלמד שאסור בהספד משתה מלמד שאסור בתענית והיינו עיקר חיוביה דסעודה יתירה דמאי דאמרינן מיחייב איניש לבסומי בפוריא או אפשר דמדרבנן בעלמא הוא ולית לה עיקר ע"כ מהר"ן ז"ל: ובגמ' דייק הא לענין סדר פרשיות זה וזה שוין מני מתניתין לא ת"ק ולא ר' אלעזר בר' יוסי ולא רשב"ג אי ת"ק קשיא מתנות לאביונים דהא איהו קאמר בברייתא כל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון חוץ ממקרא מגלה לחודה אי ר"א ב"ר יוסי קשיא נמי מקרא מגלה דהא איהו קאמר מצות שנוהגים בשני נוהגות בראשון ואפילו מקרא מגלה ואין צריך לחזור ולקרות פעם אחרת אם קראה כבר בראשון אי רשב"ג קשיא סדר פרשיות דהא איהו אמר דאפילו סדר פרשיות אי קרו בראשון קרו בשני ומשני לעולם ת"ק ותנא בברייתא חוץ ממקרא מגלה וה"ה מתנות לאביונים דהא בהא תליא ואיבעית אימא לעולם רשב"ג ומתני' חסירי מחסרא והכי קתני אין בין י"ד וט"ו וכו' כדפי' ר"ע ז"ל ואילו בסדר פרשיות לא קמיירי ובגמ' מפ' טעמא דכולהו. וכן פי' הר"ן ז"ל דאסיקנא בגמ' שאפי' קרא הפרשיות באדר ראשון חוזרין וקורין אותן באדר שני ע"כ: ובירושלמי דפירקין ודפ"ק דשקלים ר' סימון בשם ריב"ל אף שימוע שקלים וכלאים בין אדר א' לאדר שני. וכתב הרא"ש נראה לפרש דסיפא ארישא קיימא דהיכא דקראו את המגלה בי"ד ונתעברה השנה אז אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגלה ומתנות לאביונים שאע"פ שעשאן בראשון צריכין לחזור ולעשותם בשני אבל אם נתעברה השנה קודם אדר הראשון אז הוי אדר הראשון כמו שבט ואהא קאמר תלמודא אבל לענין פרשיות זה וזה שוין כלומר שאם קראו באדר כל ד' פרשיות ושוב ראו שיש צורך לעבר השנה צריך לעשותם בשני אבל לא מסתבר כלל שבכל שנים מעוברות יקראו הפרשיות בשני אדרים ושוין בהספד ותענית שאסורין בזה ובזה פי' אם קראו בי"ד ובו ביום עברו השנה אסור בהספד ותענית אבל בשאר שנים מעוברות מותר בהספד ותענית עכ"ד ז"ל וביד פ' שני דהלכות מגילה סי' י"ג ובטור א"ח סי' תרפ"ח וסי' תרצ"ז:


פירושים נוספים

בבלי ו ב