משנה מגילה א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מגילה נקראת -

באחד עשר, בשנים עשר,

בשלשה עשר, בארבעה עשר,

ובחמישה עשר,

לא פחות - ולא יתר.

כרכים -

המוקפים חומה - מימות יהושע בן נון,

קורין בחמישה עשר.

כפרים, ועיירות גדולות -

קורין בארבעה עשר.

אלא שהכפרים - מקדימין ליום הכניסה.

(ב) כיצד?

חל להיות בשני -

כפרים, ועיירות גדולות - קורין בו ביום.

ומוקפין חומה - למחר.

חל להיות בשלישי, או ברביעי -

כפרים - מקדימין ליום הכניסה.

ועיירות גדולות - קורין בו ביום.

ומוקפות חומה - למחר.

חל להיות בחמישי -

כפרים, ועיירות גדולות - קורין בו ביום.

ומוקפות חומה - למחר.

חל להיות בערב שבת -

כפרים - מקדימין ליום הכניסה.

ועיירות גדולות, ומוקפות חומה - קורין בו ביום.

חל להיות בשבת -

כפרים, ועיירות גדולות - מקדימין ליום הכניסה.

ומוקפות חומה - למחר.

חל להיות לאחר שבת -

כפרים - מקדימין ליום הכניסה.

ועיירות גדולות - קורין בו ביום.

ומוקפות חומה - למחר.

(ג) איזו היא עיר גדולה?

כל שיש בה - עשרה בטלנין.

פחות מכן - הרי זה כפר.

באלו אמרו -

מקדימין - ולא מאחרין.

אבל - זמן עצי הכהנים,

ותשעה באב, חגיגה, והקהל -

מאחרין - ולא מקדימין.

אף על פי שאמרו,

מקדימין - ולא מאחרין,

מותרין - בספד, ובתענית, ובמתנות לאביונים.

אמר רבי יהודה: אימתי?

במקום שנכנסין - בשני, ובחמישי.

אבל מקום שאין נכנסין - לא בשני, ולא בחמישי,

קורין אותה בזמנה.

(ד) קראו את המגילה באדר הראשון,

ונתעברה השנה - קורין אותה באדר השני.

אין בין אדר הראשון - לאדר השני,

אלא - מקרא מגילה, ומתנות לאביונים.

(ה) אין בין יום טוב - לשבת,

אלא - אוכל נפש בלבד.

אין בין שבת - ליום הכיפורים,

אלא -

שזה - זדונו בידי אדם,

וזה - זדונו בהכרת.

(ו) אין בין מודר הנאה מחברו - למודר ממנו מאכל,

אלא דריסת הרגל,

וכלים - שאין עושין בהן אוכל נפש.

אין בין נדרים - לנדבות,

אלא שהנדרים - חייב באחריותן,

ונדבות - אינו חייב באחריותן.

(ז) אין בין זב, הרואה שתי ראיות - לרואה שלש,

אלא קרבן.

אין בין מצורע מוסגר - למצורע מוחלט,

אלא פריעה, ופרימה.

אין בין טהור מתוך הסגר - לטהור מתוך החלט,

אלא תגלחת, וציפורים.

(ח) אין בין ספרים - לתפילים, ומזוזות,

אלא שהספרים - נכתבין בכל לשון,

ותפילים, ומזוזות - אינן נכתבות, אלא אשורית.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

אף בספרים - לא התירו שיכתבו, אלא יוונית.

(ט) אין בין כוהן משוח בשמן המשחה - למרובה בבגדים,

אלא פר הבא על כל המצוות.

אין בין כוהן משמש - לכוהן שעבר,

אלא פר יום הכיפורים, ועשירית האיפה.

(י) אין בין במה גדולה - לבמה קטנה

אלא פסחים.

זה הכלל -

כל שהוא נידר, ונידב - קרב בבמה.

וכל שאינו לא נידר, ולא נידב - אינו קרב בבמה.

(יא) אין בין שילה - לירושלים,

אלא שבשילה -

אוכלים קדשים קלים, ומעשר שני - בכל הרואה.

ובירושלים - לפנים מן החומה.

כאן, וכאן -

קודשי קדשים - נאכלים לפנים מן הקלעים.

קדושת שילה - יש אחריה היתר.

קדושת ירושלים - אין אחריה היתר.

הדף הראשי של משנה מגילה א

משנה מגילה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב