משנה מגילה א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר ובחמישה עשר לא פחות ולא יתר כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמישה עשר כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה.

(ב) כיצד חל להיות בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפין חומה למחר חל להיות בשלישי או ברביעי כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר חל להיות בערב שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה ומוקפות חומה למחר חל להיות לאחר שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר.

(ג) איזו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין פחות מכן הרי זה כפר באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין אבל זמן עצי הכהנים ותשעה באב חגיגה והקהל מאחרין ולא מקדימין אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין מותרין בספד ובתענית ובמתנות לאביונים אמר רבי יהודה אימתיי במקום שנכנסין בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסין לא בשני ולא בחמישי קורין אותה בזמנה.

(ד) קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קורין אותה באדר השני אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים.

(ה) אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת.

(ו) אין בין מודר הנאה מחברו למודר ממנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש אין בין נדרים לנדבות אלא שהנדרים חייב באחריותן ונדבות אינו חייב באחריותן.

(ז) אין בין זב הרואה שתי ראייות לרואה שלש אלא קרבן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וציפורים.

(ח) אין בין ספרים לתפילים ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ותפילים ומזוזות אינן נכתבות אלא אשורית רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בספרים לא התירו שייכתבו אלא יוונית.

(ט) אין בין כוהן משוח בשמן המשחה למרובה בבגדים אלא פר הבא על כל המצוות אין בין כוהן משמש לכוהן שעבר אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה.

(י) אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים זה הכלל כל שהוא נידר ונידב קרב בבמה וכל שאינו לא נידר ולא נידב אינו קרב בבמה.

(יא) אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה אוכלים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה כאן וכאן קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדושת שילה יש אחריה היתר קדושת ירושלים אין אחריה היתר.

הדף הראשי של משנה מגילה א