משנה כלים טז דפוסים
משנה כלים, פרק ט"ז:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
כל כלי עץ שנחלק לשנים, טהור, חוץ משלחן הכפול, ותמחוי המזנון, והאפיפורין של בעל הבית.
רבי יהודה אומר: אף המגס וקוד הבבלי כיוצא בהן.
כלי עץ מאימתי מקבלין טומאה? המטה והעריסה, משישופם בעור הדג.
גמר שלא לשוף, טמאה.
רבי מאיר אומר, המטה משיסרג בה שלשה בתים.
משנה ב[עריכה]
הסלים של עץ, משיחסום ויקנב.
ושל תמרה, אף על פי שלא קינב מבפנים, טמא, שכן מקיימין.
כלכלה, משיחסום ויקנב ויגמור את התלויה.
בית הלגינין, ובית הכוסות, אף על פי שלא קינב מבפנים, טמא, שכן מקיימין.
משנה ג[עריכה]
הקנונין הקטנים, והקלתות, משיחסום ויקנב.
הקנונים הגדולים, והסוגין הגדולים, משיעשה שני דורים לרוחב שלהם.
ים נפה, וכברה, וכף של מאזנים, משיעשה דור אחד לרוחב שלהן.
הקופה, משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה.
והערק, משיעשה בו צפירה אחת.
משנה ד[עריכה]
כלי עור מאימתי מקבלין טומאה?
התורמל, משיחסום ויקנב ויעשה קיחותיו.
רבי יהודה אומר: משיעשה את אזניו.
סקורטיא, משיחסום ויקנב ויעשה את ציצתה.
רבי יהודה אומר: משיעשה את טבעותיה.
קטבוליא, משיחסום ויקנב.
רבי יהודה אומר: משיעשה את קיחותיה.
הכר והכסת של עור, משיחסום ויקנב.
רבי יהודה אומר: משיתפרם וישייר בהם פחות מחמשה טפחים.
משנה ה[עריכה]
פטילייה, טמאה.
וחסינה, טהורה.
סגניות של עלין, טהורות.
של נצרין, טמאות.
חותל שהוא נותן לתוכו ונוטל מתוכו, טמא.
ואם אינו יכול עד שיקרענו, או עד שיתירנו, טהור.
משנה ו[עריכה]
קסייה של זורי גרנות, של הולכי דרכים, של עושי פשתן, טמאה.
אבל של צבעין ושל נפחין, טהורה.
רבי יוסי אומר: אף של גרוסות כיוצא בהן.
זה הכלל: העשוי לקבלה, טמא.
מפני הזיעה, טהור.
משנה ז[עריכה]
המלקוט של בקר, והחסום שלו, והמדף של דבורים, והמנפה, הרי אלו טהורין.
כיסוי של קופסא, טמא.
כיסוי קמטרא, טהור.
כיסוי תיבה, כיסוי טני, והמכבש של חרש, והכסת שתחת התיבה, והקימרון שלה, ואנגלין של ספר, בית הנגר, בית המנעול, ובית המזוזה, ותיק נבלין, ותיק כינורות, והאמום של גודלי מצנפות, והמרכוף של זמר, ורביעית של אליית, וגנוגנית העני, וסמוכות המיטה, וטפוס של תפילה, ואמום של עושה סותות, הרי אלו טהורים.
זה הכלל, אמר רבי יוסי: כל משמשי משמשיו של אדם בשעת מלאכה ושלא בשעת מלאכה, טמא.
וכל שאינו אלא בשעת מלאכה, טהור.
משנה ח[עריכה]
תיק הסיף[1] והסכין והפגיון, תיק מספרת ומספריים והתער, תיק מכחול, ובית הכחול, תיק מכתב, ותרונתק, תיק טבלא וסקורטיא, בית החיצים, בית הפגושות, הרי אלו טמאים.
תיק סימפוניא, בזמן שהוא נותן מלמעלה, טמא.
מצידו, טהור.
תיק חלילין, רבי יהודה מטהר, מפני שהוא נותנו מצידו.
חיפוי האלה, הקשת, והרומח, הרי אלו טהורין.
זה הכלל: העשוי לתיק, טמא.
לחיפוי, טהור.
משנה כלים, פרק ט"ז:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
- ^ ראה בתוי"ט דהיינו "סייף", אלא מכיון שבכל הדפוסים כאן חסר, "לא שלחתי בו יד להגיהו".