משנה כלים טז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק טז · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הקנונין הקטנים, והקלתות, משיחסום ויקנב.

הקנונים הגדולים, והסוגין הגדולים, משיעשה שני דורים לרוחב שלהם.

ים נפה, וכברה, וכף של מאזנים, משיעשה דור אחד לרוחב שלהן.

הקופה, משיעשה שתי צפירות לרוחב שלהה.

והערק, משיעשה בו צפירה אחת.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

הקנונים הקטנים והקלתות משיחסום ויקנב הקנונים הגדולים והסוגים הגדולים משיעשה שני דורים לרוחב שלהן ים נפה וכברה וכף של מאזניים משיעשה דור אחד לרוחב שלהן הקופה משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה והערק משיעשה בו צפירה אחת.

פירוש הרמב"ם

קנונים וקלתות. כלים יעשו מערבה דקה על תמונת קערות אשר יאכל האדם בהן והם מכונות אצלינו במערב באלסי נאג: וסוגין הגדולים. הן הקופות הגדולות מאד אשר יניחו בהן הקמח ומלאכת אריגת אלו הכלים הגדולים יקחו תחלה הגמי או הערבה או הדבר אשר יארגו ממנו ויחברו אותן בידיהם חבל ארוך עד שיהיה ארכו ק' אמות או יותר אז יחזרו זה אצל זה ויתפרו מזה החבל או החוט איזו תמונה שירצו וזה דבר מפורסם בכל מקום אין צריך בו אריכות: ודורים. קבוץ דור והוא העגול אשר ישימו בו [צ"ל הבשר] הבקר ויאמר שאלו הכלים הגדולים כאשר יתפרו רחב קרקעיתו עוד יגביהו לו שפה שני דורין שהן ב' עגולין וזהו ענין אמרו שני דורים לרחב שלהן ר"ל על עגולן לפי שיעור רחב הכלי כולו אשר יסכים שיהיה רחבו כן וכן ים נפה וכברה אשר בארנוהו שיעשו כן מגמי או מערבה הנה כאשר יגביה שפה העליונה עגול אחד מקבל טומאה ושתי צפירות שני עגולים מעגולי זה הארוך והוא מענין אמרו באה הצפירה ר"ל הגעת סבוב (סביב) האדנות לאלה הפקידים: וערק. כלי משעם ג"כ כדמיון קופה לו שפה מעט הגובה וזה הכלי מעט הרחב ארוך דומה לתיבת האושכפים ולזה יקרא ערק תרגום (בראשית יד) שרוך נעל ערק מסאנא וכבר בארנו בפתיחת זה הסדר שהכלים הנעשים מהשעם ומהגמי והדומה להן ממה שיצמיחו בארץ הן כולן מכלל כלי עץ ולזה זכר אלו המינים מהכלים בזכרו כלי עץ:

פירוש רבינו שמשון

הקנונין. כמו קנון ותמחוי דבפרק כלל גדול (דף עד.) שבוררים בו קטניות ועושין אותו מצורי דקל הדקין והחריות. קלתות כמו לתוך קלתה דבפרק הזורק (דף עז.) והן קופות קטנות:

הסוגין. קופות גדולות שדומים לסאה ואית דגרסי סואין:

דורין. פירש גאון וכן ערוך כדאמרינן בפרק כיצד צולין (דף פב.) אי נמי דקא גדיל שישורא ופירושו מין הוצין ומתחילין ועושין קופות דורין דורין:

צפירות. פי' גאון וכן ערוך כגון אלו שעושין לקופות גדולים ותופרים אותם ומערבין אותם והצפירה לשון סביב וחזירה כדכתיב (שופטים ז) ישוב ויצפור וכתיב (יחזקאל ז) באה הצפירה:

ערק. פירש גאון וכן ערוך נפיאתא בלשון חכמים. תניא בתוספתא [שם] הקנונים הקטנים וכן הקלתות משיחסום ויקנב הקנונים הגדולים והסואין הגדולים משעשה שני דורין לרחב שלהן חוץ מזה שעל גבי האריג נפה וכברה וכף של מאזנים משיעשה דור אחד לרחב שלהן חוץ מזה שעל גבי האריג: הקופה משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה. חוץ מזה שעל גבי האריג משמע שהם כלים שנעשין מנצרים דקין ואורגין אותן כשק:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הקנונין - קנון שבוררים בו קטנית. והוא נעשה מחריות של דקל:

קלתות - קופות קטנות:

סוגים - קופות גדולות:

שני דורים לרוחב שלהן - לאחר שארגו שולי הקופה, אורגים סביבותיה עיגולים כפי מה שרוצה שתהיה רחבה בדפנותיה בגבהה, ואותן עיגולים של דפנות קרויין דורים:

וכן של מאזנים - הבסיס שנותנים עליו המאזנים ד:

דור אחד - משיגביה על שפתו עיגול אחד:

שתי צפירות - שתי סיבובים ו:

והערק - שאין שפתו גבוהה כשפת הקופה:

משיעשה צפירה אחת טמא - וערק עשוי משעם וארכו יותר מרחבו, כתיבה של רצענים ז. וקרוי ערק. ועד שרוך נעל (בראשית יד), תרגום ועד ערקת מסאנא. ומשום דכלי גמי ושעם דין כלי עץ יש להם, הלכך תנינהו גבי הדדי עם כלי עץ:

פירוש תוספות יום טוב

משיעשה שני דורים לרחב שלהן. עד סוף מתני'. ומסיים בהו הרמב"ם ברפ"ה מה"כ. אע"פ שלא גמר גביהן. מקבלים טומאה שהרי נראו למה שנעשו. וצורת הכלי עליהן. הא למה זה דומה לבגד שנארג מקצתו:

ים נפה וכברה. מפורשים בפ' דלעיל מ"ג ד:

וכף של מאזנים. הר"ב העתיק וכן. ופירשו מל' ויכוננך. אבל הרמב"ם העתיק וכף. גם בתוס' שהביא הר"ש כתב וכף. וכן גורס מהר"ם במשנה:

צפירות. פי' הר"ב סבובים. והוא מענין אמרו באה הצפירה יחזקאל ז (ז) ר"ל הגעת סבוב האדנות לאלה הפקידים. הרמב"ם:

והערק. מ"ש הר"ב כתיבה של רצענים. כך הוא בפי' הרמב"ם ומצאתי שם מוגה דומה לארון המתים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על הברטנורא) מלשון ויכוננך. והר"מ העתיק וכף:

(ה) (על המשנה) לרוחב כו'. אע"פ שלא גמר גביהן, מקבלים טומאה, שהרי נראו למה שנעשו וצורת הכלים עליהן. הא למה זה דומה לבגד שנארג מקצתו. הר"מ:

(ו) (על הברטנורא) והוא מענין אמרו באה הצפירה. רוצה לומר, הגעת סיבוב האדנות לאלה הפקידים. הר"מ:

(ז) (על הברטנורא) מצאתי מוגה בהר"מ, דומה לארון המתים:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

סוגין:    קופות גדולות שדומין לסאה ואית דגרסי סואים:

שני דורים:    בפי' ישן להרמב"ם ז"ל מצאתי דודים והוא קבוץ דוד והוא האבוס שאובסי' בו הבקר ע"כ:

וכן של מאזנים:    גרסי' בנו"ן לפי הפירוש שפי' ר"ע ז"ל:

שתי צפירות:    שתי סבובים מלשון באה הצפירה שרוצה לומר חזרה החלילה להגעת אותה מלכות הרמב"ם ז"ל:

והערק:    ברי"ש גרסי' לה: בפי' ר"ע ז"ל. צ"ל וערק עשוי משעם וארכו וכו':

תפארת ישראל

יכין

הקנונין הקטנים:    הן כעין קערות קטנות שנקלעות מערבה רכה ודקה:

והקלתות:    מצנפת של נשים הנעשה מתבן או גמי. שטראה הוט בל"א. שכשתרצה מסירתו מעל ראשה ונותנת לתוכו מעשה מחט שלה:

הקנונים הגדולים והסוגין הגדולים:    הוא כלי מדה גדול קלוע מערבה:

משיעשה ב' דורים:    ר"ל משיארוג הערבות שבו ב' פעמים סביב בדפנותיו על השוליים שלו מק"ט:

לרחב שלהם:    היינו השוליים. שאותן הסבובים הן רחבים יותר מכל הסבובים שעושין ע"ג להיות דפנות. ומשום שיש קולעין הדפנות של הכלי מלמעלה למטה על המקלות הבולטין מהשוליים. להכי קאמר תנא דאותן ב' הסבובים צריך שיהיו מחוברים בהרחב. דהיינו שיקלע ממטה למעלה. דאז יהי' להן ב"ק וצורת כלי:

ים נפה:    הוא כעין דפנות נפה בלי שוליים ומרקדין לתוכו סלת שלא יתפזר. ומיירי בשל סלתן. דאילו של בעה"ב אפי' נגמר כולו אמק"ט [כלעיל פט"ו מ"ג]:

וכברה:    נ"ל דמלת ים לאו אכברה קאי. דא"כ אין לו ב"ק ואמק"ט. אלא ר"ל כברה עצמה שכוברין בתוכה הדגן מהמוץ:

משיעשה דור אחד לרחב שלהן:    דאע"ג דלים נפה אין שולים. עכ"פ יש שולים להנפה שיושיבוה תוך הים:

הקופה משיעשה ב' צפירות:    ר"ל סיבובים כנ"ל. ודע דקופה וערק ושאר הכלים שנזכרו במשנתינו. כולן מיני סל הן וכל א' עשוי מקליעה באופן אחר. וגם תמונת הכלי הוא באופן אחר מבחברתה. ורק קופה וערק כל סיבוב וסיבוב שבאריגתן בהדפנות זה למעלה מזה. כל סיבוב וסיבוב הוא מקנה אחרת שישלבוה באריגה עם הקנה שתחתיה. וכך עושין עד שפתו העליונה. ונקרא כל סיבוב וסיבוב שבהן צפירה [שהוא בלשון יון עיגול שלם] אבל הכלים שהזכירה המשנה לעיל. כל הסיבובים שבכל הכלי הם מקנה א' ארוכה שחוזרת בכל הסיבובים חלילה חלילה כהדרא דכנתא. ולפיכך נקרא כל סיבוב שלו בשם דור [מדאין בו עיגול שלם] [רב"א]:

והערק:    אין שפתו גבוה כשל קופה. ועשוי לשטוח עליו פירות ליבשן. ולהכי סגי ליה בצפיר א':

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים