משנה כלים טו דפוסים
משנה כלים, פרק ט"ו:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
כלי עץ, כלי עור, כלי עצם, כלי זכוכית, פשוטיהן טהורין, ומקבליהן טמאים.
נשברו, טהרו.
חזר ועשה מהן כלים, מקבלין טומאה מכאן ולהבא.
השידה, והתיבה, והמגדל, כוורת הקש, וכוורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית, שיש להם שוליים, והן מחזיקין ארבעים סאה בלח, שהם כוריים ביבש, הרי אלו טהורין.
ושאר כל הכלים, בין מקבלין, בין אינם מקבלין, טמאין, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: דרדור עגלה, וקוסטות המלכים, ועריבת העבדנין, ובור ספינה קטנה, והארון, אף על פי שמקבלין, טמאין, שאינן עשויין לטלטל אלא במה שבתוכן.
ושאר כל הכלים, המקבלים, טהורין.
ושאינן מקבלין, טמאין.
אין בין דברי רבי מאיר לדברי רבי יהודה אלא עריבת בעל הבית.
ארובות של נחתומים, טמאות.
ושל בעלי בתים, טהורות.
סירקן או כרכמן, טמאות.
דף של נחתומין שקבעו בכותל, רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאים.
סרוד של נחתומין, טמא.
ושל בעלי בתים, טהור.
גיפפו מארבע רוחותיו, טמא.
נפרץ מרוח אחת, טהור.
רבי שמעון אומר, אם התקינו להיות קורץ עליו, טמא.
וכן המערוך, טמא.
ים נפה של סלתין, טמא.
ושל בעלי בתים, טהור.
רבי יהודה אומר: אף של גודלת טמא מושב, מפני שהבנות יושבות בתוכו וגודלות.
כל התלויים, טמאין, חוץ מתלוי נפה וכברה של בעל הבית, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, כולם טהורין, חוץ מתלוי נפה של סלתין, ותלוי כברת גרנות, ותלוי מגל יד, ותלוי מקל הבלשין, מפני שהן מסייעין בשעת המלאכה.
זה הכלל, העשוי לסייע בשעת מלאכה, טמא.
העשוי לתלוי, טהור.
רחת של גרוסות, טמאה.
של אוצרות, טהורה.
של גיתות, טמאה.
של גרנות, טהורה.
זה הכלל: העשוי לקבלה, טמא.
לכנוס, טהור.
נבלי השרה[1], טמאין.
ונבלי בני לוי, טהורין.
כל המשקין, טמאין.
ומשקה בית מטבחיא, טהורין.
כל הספרים מטמאין את הידים, חוץ מספר העזרה.
המרכוף, טהור.
הבטנון, והנקטמון, והאירוס, הרי אלו טמאים.
רבי יהודה אומר: האירוס טמא מושב, מפני שהאלית יושבת עליו.
מצודת החולדה, טמאה.
ושל העכברין, טהורה.
משנה כלים, פרק ט"ו:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
- ^ יש גורסים "השירה".