משנה כלים טו ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק טו · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

כל התלויים, טמאין, חוץ מתלוי נפה וכברה של בעל הביתטו, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, כולם טהורין, חוץ מתלוי נפה של סלתין, ותלוי כברת גרנותטז, ותלוי מגל יד, ותלוי מקל הבלשין, מפני שהן מסייעין בשעת המלאכה.

זה הכלל, העשוי לסייע בשעת מלאכה, טמא.

העשוי לתלוי, טהור.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

כל התלויין טמאין חוץ מתלויי נפה וכברה של בעל הבית דברי רבי מאיר וחכמים אומרין כלן טהורין חוץ מתלויי נפה של סלתין ותלוי כברת גרנות ותלוי מגל יד ותלוי מקל הבלשין מפני שהן מסייעין בשעת מלאכה זה הכלל העשוי לסייע בשעת מלאכה טמא העשוי לתלוי טהור.

פירוש הרמב"ם

כברה. הוא הקרבל ובו נקבים גדולים מהנפה: ומקל הבלשין. מקל המחפשים תרגום ויחפש ובלש יחפשו בזה המקל בתבן אם יסתירו בזה התבן החטה מפני עשור המלך. ומסייעין בשעת מלאכה יעזרו בעת המלאכה לפי שהוא יכניס ידו בזה התלוי ויחזיק הכלי ויעזור בזה בעת שמושו והלכה כחכמים:

פירוש רבינו שמשון

טמאים. דהוו חיבור:

כברת גרנות. נקבים רחבים ועשויה להוציא החטים ולעכב המוץ ומניחין הכברה על גבי שני עצים ומנהלים וכשנלאין מכניסין את ידיהם בתלוי שלה ומנהלין והיינו דקתני שמסייעין בשעת המלאכה:

מקל הבלשים. פי' גאון אלו שמחפשין במקל לראות מה בתוך הכלי והוא כעין שפוד ובעלי המכס יש להן עבדים שממשמשים במקל לידע מה בתוך השק ויחפש (בראשית לא) מתרגם ובלש ובפ"ק דמדות פשפש קטן היה לו שבו נכנסין לבלוש את העזרה:

תניא בתוספתא [שם] כל התלויין הנקובין חיבור ור' יוחנן בן נורי אומר אף הסרקין מוסף עליהן תלוי זיני וספטני מפני שהן מסייעין בשעת מלאכה תלוי בית הלגינין ובית הכוסות התפור טמא קשור וענוב טהור רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר כל התלוים טמאים לא טהרו אלא תלוי נפה וכברה של בעל הבית בזמן שהוא משל שני ראשין מצד אחד:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל התלויים - העשויין לכלי לתלותו בו:

טמאין - דהוו חיבור לכלי יד:

כברת גרנות - עשויה להוציא החטים ולקלוט המוץ, ומניחים הכברה על שני עצים ומנהלין, וכשהן יגעים מכניסים ידיהן בתלוי שלה ומנהלין, והיינו דקתני דמסייעין בשעת מלאכה:

מקל הבלשין - המחפשין בתוך הכלים לראות אם יש בו דבר שראוי ליתן ממנו מכס למלך. תרגום ויחפש, ובלש:

שהם מסייעים בשעת מלאכה - מכניסין ידיהם בתלוי כשרוצים להשתמש בכלי, ומסתייעים בו לעשות מלאכתן. והלכה כחכמים:

פירוש תוספות יום טוב

טמאין. פי' הר"ב דהוו חבור לכלי. דכל המחובר לטמא טמא. כדתנן במ"ב פי"ב:

חוץ מתלוי נפה וכברה של בה"ב. יראה שאותן התלוין אינן מחוברים תמיד. ובתוספתא ב"מ פ"ה והביאה הר"ש. מסיימא בה הכי. בזמן שהוא משל שני ראשין מצד אחד:

כברת [גרנות]. הוא הקרבל בו נקבים גדולים מהנפה. הרמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יד) (על הברטנורא) דכל המחובר לטמא טמא:

(טו) (על המשנה) חוץ כו'. יראה שאותן התלויין אינן מחוברים תמיד. ועתוי"ט:

(טז) (על המשנה) כברת גרנות. הוא הקרב"ל ובו נקבים גדולים מהנפה. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל התלויות:    ס"א הַתִלוּין ונכוחה היא בעיני ואף אי גרסינן תִילוּיוׁת צריך לגרוס התי"ו בנקוד חיר"ק וקל להבין:

מקל הבלשין:    בשתי יודי"ן הגיהו הרב בצלאל אשכנזי ז"ל הַבַלְשִיִין ונקודת חיר"ק תחת השי"ן וגם תחת היו"ד הראשונה:

העשוי לתלות:    פירוש העשוי לתלות בו את הכלי בלבד ואין מסתייעין בו כלל בשעת מלאכה טהור:

תפארת ישראל

יכין

כל התלוים:    הם עניבות שעושין מבגד או גמי בשפת הכלי לתלותו בו:

טמאין:    ר"ל הוה חיבור להכלי שיטמא כ"א כשיגע טומאה בחבירו. דאע"ג דהו"ל תשמישי כלי. אפ"ה מדמחובר בו תמיד. כל המחובר לטמא מק"ט כמותו [כפי"א מ"ה. ועי' רש"י שבת נ"ב ב' ד"ה טהורות]:

חוץ מתלוי נפה וכברה של בעל הבית:    מדמסלקן לפעמים כשנצרך להן נוטלן משם. לפיכך גם בעודו מחובר להכלי. לא הוה בכלל המחובר לטמא טמא:

וחכ"א כולם טהורין:    דס"ל דכל תשמישי כלים. אפי' מחוברים להכלי אמק"ט. רק כשנצרך להתשמיש ההוא לתשמיש של עיקר הכלי. דהיינו בשעת מלאכה. [וקשה לתרווייהו לר"מ דקאמר כל התלויין טמאין. והרי לעיל [פי"ב מ"א] אמרינן דשלשלת שתולין בו מדת בעה"ב טהורה. ובשלמא להגאון רב"א התם שפירש דמה"ט טהור משום שהשלשלת מחובר לקרקע שפיר. אלא להר"ב שפי' דהתם מה"ט טהור מדהוא תשמישי כלים. א"כ קשה מ"ש הכא בתלוייו. ואת"ל התם להר"ב מה"ט טהור מדאין השלשלת מחובר אל המדה [ועי' רש"י שבת נ"ב ב' ד"ה טהורה]. עכ"פ קשה לחכמים דקאמרי הכא כל התלויין טהורין. דהיינו אפי' מחוברין להכלי. והרי התם אמרינן דשלשלת של סטונות מק"ט. וצ"ל דמיירי התם דצריך המדה לשלשלת בשעת מלאכה. ואע"ג דתנא הכא כל וחוץ. ולא נקט שלשלת סיטונות. י"ל דגם בכה"ג אין למדין מהכללות [כעירובין כ"ז א'] וגם בל"ז שאני הכא דמסיים זה הכלל]:

ותלוי מקל הבלשין:    שהמוכס מכניס ידו תוך התלוי שקשור בראש מקלו ותוחב המקל לתוך אגודת התבן או לתוך השקין מלאין זרעונין. לחפש אולי הטמינו בתוכן שום דבר הראוי ליתן מכס:

מפני שהן מסייעין בשעת המלאכה:    דכל הנך יש בהן מלאכה מרובה וכבידה. ולכן כשמתיגע מכניס ידו לתוך העניבה שיסתייע עי"ז מעט. ומדא"א לעשות מלאכתן בלעדי התלוי מניחו שם תמיד. ולהכי הו"ל כהכלי עצמו:

זה הכלל:    לאתויי שאר כלים ממש:

העשוי לתלוי:    מדהו"ל רק תשמישי כלים שכשאין מחובר להכלי טהור:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים