משנה כלים טו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כלי עץ, כלי עור, כלי עצם, וכלי זכוכית -

פשוטיהן - טהורין,

ומקבליהן - טמאין.

נשברו - טהרו.

חזר ועשה מהן כלים - מקבלין טומאה מכאן ולהבא.

השידה, והתיבה, והמגדל,

כוורת הקש, וכוורת הקנים, ובור ספינה אלכסנדרית,

שיש להן שוליים,

והן מחזיקין ארבעים סאה בלח, שהן כוריים ביבש - הרי אלו טהורין.

ושאר כל הכלים -

בין מקבלין, בין שאינן מקבלין - טמאין,

דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר:

דרדור עגלה, וקוסטת המלכים, ועריבת העבדנין,

ובור ספינה קטנה, והארון -

אף על פי שהם מקבלין - טמאין,

שאינן עשויין להיטלטל - אלא במה שבתוכן.

ושאר כל הכלים -

המקבלין - טהורין,

ושאינן מקבלין - טמאין.

אין בין דברי רבי מאיר, לדברי רבי יהודה - אלא עריבת בעל הבית.

(ב) ארוכות -

של נחתומין - טמאות.

ושל בעלי בתים - טהורות.

סירקן, או כירכמן - טמאות.

דף של נחתומין שקבעו בכותל -

רבי אליעזר - מטהר.

וחכמים - מטמאין.

סרוד -

של נחתומין - טמא.

ושל בעלי בתים - טהור.

גיפפו מארבע רוחותיו - טמא.

נפרץ מרוח אחת - טהור.

רבי שמעון אומר:

אם התקינו להיות קורץ עליו - טמא.

וכן המערוך - טמא.

(ג) ים נפה -

של סלתין - טמא.

ושל בעלי בתים - טהור.

רבי יהודה אומר:

אף של גודלת טמא מושב - מפני שהבנות יושבות בתוכו וגודלות.

(ד) כל התלויין - טמאין,

חוץ מתלויי נפה וכברה של בעל הבית - דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין:

כולן טהורין - חוץ מתלויי נפה של סלתין,

ותלוי כברת גרנות, ותלוי מגל יד,

ותלוי מקל הבלשין - מפני שהן מסייעין בשעת מלאכה.

זה הכלל -

העשוי לסייע בשעת מלאכה - טמא,

העשוי לתלוי - טהור.

(ה) רחת הגרוסות - טמאה,

ושל אוצרות - טהורה.

של גיתות - טמאה.

ושל גרנות - טהורה.

זה הכלל -

העשוי לקבלה - טמא,

לכנוס - טהור.

(ו) נבלי השרה - טמאין,

ונבלי בני לוי - טהורין.

כל המשקין - טמאין,

ומשקי בית מטבחיא - טהורין.

כל הספרים - מטמאין את הידים,

חוץ מספר העזרה.

המרכוף - טהור.

הבטנון, והנקטמון, והאירוס - הרי אלו טמאין.

רבי יהודה אומר:

האירוס טמא מושב - מפני שהאלית יושבת עליו.

מצודת החולדה - טמאה,

ושל עכברין - טהורה.

הדף הראשי של משנה כלים טו

משנה כלים, פרק ט"ו:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב