משנה יומא א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק א · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה.

ערב יום הכיפורים עם חשיכה, לא היו מניחים אותו לאכול הרבה, מפני שהמאכל מביא את השינה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים לֹא הָיוּ מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁכָה, לֹא הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לֶאֶכֹל הַרְבֵּה, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁנָה.כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים לֹא הָיוּ מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁכָה, לֹא הָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ לֶאֶכֹל הַרְבֵּה, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁנָה.

נוסח הרמב"ם

כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה ערב יום הכיפורים עם חשיכה לא היו מניחין אותו לאכל הרבה שהמאכל מביא את השינה.

פירוש הרמב"ם

כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל כו': וכן לא יאכל ערב יום הכפורים דבר מן המאכלים המרבים את הזרע ומוסיפין בקשיות האבר כדגים וחלב והביצים המתובלין בתבלין וכן כל מה שיש בו נפח:

משנה ה

מסרוהו זקני ב"ד לזקני כהונה והעלוהו כו': היו מוליכין אותו לעליית בית אבטינס ללמדו חפינת הקטרת וזה לדעת האומר שהוא מן העבודות הקשות שבמקדש ועוד נבאר בתחילת מנחות כי אין הדבר כן אלא כמו שאמרו לשם מלא חפניו כדחפני אינשי. וכבר קדם לך בפרק החמישי משקלים [הל' א] בית אבטינס על מעשה הקטרת. ומשביעין אותו על דבר שאי אפשר לאדם שיראהו זולתו וזה כי הצדוקים מאמינים שהוא היה נותן הקטרת על האש בהיכל ואחר כך מכניס את המחתה לפני קדש הקדשים וראייתם על זה ממה שאמר הכתוב [שם טז] כי בענן אראה על הכפרת כי הוא לא היה נכנס אל הכפרת אלא בענן לדעתן. והקבלה האמתית באה כי אין הדבר כן אלא כמו שבאר ואמר [שם] ונתן את הקטרת על האש לפני ה' ובאותה שעה לא יוכל שום אדם לדעת מה שהוא עושה כמו שנאמר [שם] וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו ומפני זה היו משביעין אותו. והוא היה בוכה מפני שחשדוהו במינות. והם היו בוכין שחשדוהו כי אסור בתורתנו לחשוד ולחשוב מחשבה רעה על אדם שענינו מסופק אלא לצורך הכרחי כמו שתראה:

משנה ו

אם הוא היה חכם דורש ואם לאו תלמידי חכמים דורשין כו': אלו הספרים הנזכרים יש בהם ספורים וחשבונות לזמנים שעברו ישעשעו הנפש ולא יתנמנם:

משנה ז

בקש להתנמנם פרחי כהונה מכין לפניו באצבע כו': מכין באצבע צרדה הוא שיכה בגודל עם האצבע האמצעי בכח והרבה עושין אותו בני אדם בעת השמחה ויעשו בו תנועות עריבות. וענין והפג אחת על הרצפה ר"ל הפשיר חמימות רגלך שתעמוד שעה אחת על הרצפה לפי שהרצפה תצנן הרגלים ותדד השינה וכשיתחממו הרגלים תבא השינה ונתבארה זו הסבה בשאלות הטבעיות והפג היא מלה עברית [בראשית מה] ויפג לבו וענינו שנפשרה חמימות לבו. והרבה משתמשים חכמים בזו המלה בזה הענין כמו [ביצה יד.] מפיגין טעמן:

משנה ח

בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר כו': תרומת המזבח היא הסרת הדשן מן המזבח ונקרא דישון המזבח כמו לדשנו [שמות כז]:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לא היו מניחין אותו לאכול הרבה - אפילו מן המאכלים שאין מביאים לידי חמום, ומונעים ממנו לגמרי כל מאכל המביא לידי חמום וקרי כגון חלב וביצים ובשר שמן ויין ישן וכיוצא בהן:

פירוש תוספות יום טוב

מביא את השינה. ועיין מ"ו:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו


פירושים נוספים