עיקר תוי"ט על יומא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה יומא א: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) מביתו. פירש הר"מ מאשתו כדי שלא תמצא נדה ויהיה הוא טמא ז' ימים. כמ"ש ותהי נדתה עליו וטמא ז' ימים. וה"פ שלא תמצא אחר ביאה דם על הסדין שקנחה בו ואין ידוע אם בשעת ביאה היה הדם או אחר כן, ויהיה בתוך כדי שתרד מן המטה ותדיח, דבכה"ג אף לת"ק דמ"ג פ"ב דנדה מטמאה את בועלה. גמרא:

(ב) (על המשנה) אין לדבר סוף. אבל בטומאה, כהן גדול זריז הוא ונשמר מהטומאה ולא מתקינין לו כהן אחר אלא משום דכי עבדינן ליה צרה כ"ש דמזריז טפי גמרא:

(ב)

(ג) (על המשנה) הנרות. פירוש הטבת ב' נרות. אבל הטבת ה' נרות קודמין לקטורת שכן בפ"ב מ"ג דפיים דמי מדשן המנורה קודם לקטורת אלא התם בה' נרות והכא בב' נרות גמרא. והא דלא תנן הכא הטבת ה' נרות משום דלא הויין בכהן גדול. תו':

(ד) (על המשנה) הראש כו'. נקט האברים הראשונים בהעלאה:

(ג)

(ה) (על המשנה) פרים כו'. אבל שעירים לא, דכיון דעל חטא דישראל קא אתו חלשא דעתיה. ופר דעל חטא דידיה ודאחיו הכהנים קאתי אי איכא אינש בכהנים דאית ביה מלתא מידע ידע ליה ומהדר ליה בתשובה. גמרא:

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

(ו) (על הברטנורא) שבאותו שעה לא יוכל שום אדם לדעת מה שהוא עושה כמו שנאמר וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו. הר'מ:

(ז) (על המשנה) ב"ד. הכי קא"ל, משביעין אנו עליך על דעתינו ועל דעת ב"ד. גמרא. ולא שהוא שלוחם ושליח ב"ד לענין עבודה דקיי"ל דהני כהני שלוחי דרחמנא נינהו ולא שלוחי ב"ד כמו שכתב במשנה ג' פרק ד' דנדרים:

(ח) (על הברטנורא) פירש"י דכתיב והן לא יאמינו לי וכתיב והנה ידו מצורעת כשלג. ופירוש כשרים מי שמעשיו סתומים ושמא אין בלבו כלום. הר"מ:

(ו)

.אין פירוש למשנה זו

(ז)

(ט) (על הברטנורא) והתוספ' מנחות דף ל"ה ז"ל, הדבר ידוע שא"א להשמיע קול אלא כשמכה באמצעי. ועתוי"ט:

(י) (על המשנה) והפג. וריחו לא נמר מתרגם לא פג: