משנה יומא א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) שבעת ימים קודם ליום הכיפורים מפרישין כוהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין ומתקינין לו כוהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול רבי יהודה אומר אף אישה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר וכיפר בעדו ובעד ביתו (ויקרא טז ו ויקרא טז יא ויקרא טז יז) ביתו היא אשתו אמרו חכמים אם כן אין לדבר סוף.

(ב) כל שבעת הימים זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגל ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב שכוהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש.

(ג) מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורים לפניו בסדר היום ואומרין לו אישי כוהן גדול קרא אתה בפיך שמא שכחת או שמא לא למדת ערב יום הכיפורים בשחרית מעמידין אותו בשערי המזרח ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה.

(ד) כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה ערב יום הכיפורים עם חשיכה לא היו מניחין אותו לאכל הרבה שהמאכל מביא את השינה.

(ה) מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והוליכוהו לעליית בית אבטינס השביעוהו ונפטרו והלכו להם ואומרין לו אישי כוהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושלוח בית דין משביעין אנו עליך במי ששיכן את שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין.

(ו) אם חכם הוא דורש ואם תלמיד חכמים הוא דורשין לפניו אם רגיל לקרות קורא ואם לאו קוראים לפניו ובמה קוראים לפניו באיוב ובעזרא ובדברי הימים זכריה בן קבוטר אומר פעמים הרבה קראתי לפניו בדנייאל.

(ז) ביקש להתנמנם פרחי לוייה מכין לפניו באצבע צרדה ואומרין לו אישי כוהן גדול עמוד והפג אחת על הרצפה ומעסקין אותו עד שמגיע זמן השחיטה.

(ח) בכל יום תורמין את המזבח מקריאת הגבר או סמוך לו בין מלפניו בין מאחריו ביום הכיפורים מחצות וברגלים מאשמורת הראשונה לא הייתה קריאת הגבר מגעת עד שהייתה העזרה מלאה מישראל.

הדף הראשי של משנה יומא א