משנה יומא א דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| משנה יומא א דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין, ומתקינין לו כהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פסול.

רבי יהודה אומר, אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו, שנאמר (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו - ביתו, זו אשתו.

אמרו לו, אם כן, אין לדבר סוף.

משנה ב[עריכה]

כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומיטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגל.

ושאר כל הימים, אם רצה להקריב, מקריב, שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש.

משנה ג[עריכה]

מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו בסדר היום, ואומרים לו, אישי כהן גדול, קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת.

ערב יום הכיפורים שחרית, מעמידין אותו בשער המזרח ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים, כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה.

משנה ד[עריכה]

כל שבעת הימים לא היו מונעין ממנו מאכל ומשתה.

ערב יום הכיפורים עם חשיכה, לא היו מניחים אותו לאכול הרבה, מפני שהמאכל מביא את השינה.

משנה ה[עריכה]

מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה, והעלוהו לעליית בית אבטינס, והשביעוהו ונפטרו והלכו להם.

ואמרו לו: אישי כהן גדול, אנו שלוחי בית דין, ואתה שלוחנו ושליח בית דין, משביעין אנו עליך במי ששיכן שמו בבית הזה, שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך.

הוא פורש ובוכה, והן פורשין ובוכין.

משנה ו[עריכה]

אם היה חכם, דורש.

ואם לאו, תלמידי חכמים דורשין לפניו.

ואם רגיל לקרות, קורא.

ואם לאו, קורין לפניו.

ובמה קורין לפניו?

באיוב ובעזרא ובדברי הימים.

זכריה בן קבוטל אומר, פעמים הרבה קריתי לפניו בדניאל.

משנה ז[עריכה]

ביקש להתנמנם, פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרידה, ואומרים לו: אישי כהן גדול, עמוד והפג אחת על הרצפה.

ומעסיקין אותו עד שיגיע זמן השחיטה.

משנה ח[עריכה]

בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו, בין לפניו בין לאחריו.

ביום הכיפורים מחצות, וברגלים מאשמורה הראשונה.

ולא היתה קריאת הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מלאה מישראל.

| משנה יומא א דפוסים | >>