משנה יומא א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק א · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו בסדר היום, ואומרים לו, אישי כהן גדול, קרא אתה בפיך, שמא שכחת או שמא לא למדת.

ערב יום הכיפורים שחרית, מעמידין אותו בשער המזרח ומעבירין לפניו פרים ה ואילים וכבשים, כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מָסְרוּ לוֹ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי בֵּית דִּין,

וְקוֹרִין לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיוֹם,
וְאוֹמְרִים לוֹ:
אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, קְרָא אַתָּה בְּפִיךָ,
שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ,
אוֹ שֶׁמָּא לֹא לָמַדְתָּ.

עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית,

מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח,
וּמַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בַּעֲבוֹדָה:מָסְרוּ לוֹ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי בֵּית דִּין,
וְקוֹרִין לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיוֹם,
וְאוֹמְרִים לוֹ:
אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, קְרָא אַתָּה בְּפִיךָ,
שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ,
אוֹ שֶׁמָּא לֹא לָמַדְתָּ.

עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית,

מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח,
וּמַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בַּעֲבוֹדָה:

נוסח הרמב"ם

מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורים לפניו בסדר היום ואומרין לו אישי כוהן גדול קרא אתה בפיך שמא שכחת או שמא לא למדת ערב יום הכיפורים בשחרית מעמידין אותו בשערי המזרח ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה.

פירוש הרמב"ם

מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו וכו': העיקר אצלנו כי כהן גדול צריך שלא יהיה באנשי דורו מן הכהנים יותר שלם ממנו בחכמה ובאמונה וביופי ובעושר ובכח. אמר השם יתברך [שם כא] והכהן הגדול מאחיו ובאה הקבלה שיהא גדול מהם בנוי בעושר ובחכמה ואם אין לו ממון מקבצין ממון מן הכהנים ונותנין לו שיהא עשיר יותר מכל אחד מהם. אמר השם הגדול מאחיו שיגדלוהו מאחיו. אבל במקדש שני שהיו בו הדברים כלם בלי שלמים כמו שידעת והמלכים לא היו הולכים על דרך הישר היו ממנים כהנים גדולים בחזקה ואפילו שלא היו ראוים לכך. ובהם אפשר לומר שמא לא למדת. ולזה הטעם נקראת הלשכה שמושיבין בה כהנים גדולים לשכת פרהדרין וענינו בית המחשבים. רוצה לומר פוסקי השערים הממנין אותן המלכים על השוקים ומעבירין אותן לפי שעה ברצון המלכים וכך היו עושים בכהנים גדולים מי שהיה יותר קרוב למלכות ונקרב אליו בממון היה ממנה כהן גדול:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

וקורין לפניו - כל שבעת הימים:

בסדר היום - בפרשת אחרי מות:

אישי - אדוני:

שמא לא למדת - במקדש שני היו צריכין לכך שהיו מעמידין כהנים גדולים שאינם מהוגנים, על פי המלכות, דאילו במקדש ראשון לא היו מעמידין כהן גדול אלא הגדול שבכהנים בחכמה בנוי בכח ובעושר, ואם לא היה לו עושר אחיו הכהנים מגדלין אותו משלהם שנאמר (ויקרא כא) והכהן הגדול מאחיו, גדלהו משל אחיו:

שיהא מכיר - מתבונן בבהמות העוברות לפניו לתת אל לבו הלכות סדר היום:

פירוש תוספות יום טוב

ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים. אבל שעירים לא דכיון דעל חטא דישראל קאתו חלשא דעתיה. ופר דעל חטא דידיה ודאחיו הכהנים קאתי אי איכא איניש בכהנים דאית ביה מלתא מידע ידע ליה ומהדר ליה בתשובה. גמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) פרים כו'. אבל שעירים לא, דכיון דעל חטא דישראל קא אתו חלשא דעתיה. ופר דעל חטא דידיה ודאחיו הכהנים קאתי אי איכא אינש בכהנים דאית ביה מלתא מידע ידע ליה ומהדר ליה בתשובה. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מעמידין אותו בשער המזרח:    ירושלמי היכן היו מעמידין אותו מבפנים או מבחוץ אין תימר מבפנים כהאי דתנינן קמן חמש טבילות היה שם באותו היום אחת שלא היה אדם נכנס לעזרה לעבודה אפי' טהור עד שיהא טובל וד' מחמת יום הכפורים אין תימר מבחוץ כולהון מחמת יום הכפורים ע"כ:

ומעבירין לפניו פרים אלים וכבשים:    גמרא תנא אף השעירים ותנא דידן מ"ט לא תני שעירים כיון דעל חטא קאתו חלשא דעתיה ופר אע"ג דעל חטא קא אתי מ"מ כיון דעליו ועל אחיו הכהנים הוא דאתי באחיו הכהנים אי איכא איניש דאית ביה מילתא מידע ידע ליה ומיהדר ליה בתשובה בכולהו ישראל לא ידע אמר רבינא היינו דאמרי אינשי אי בר אחתיך דיילא הוי חזי בשוקא קמיה לא תחלף פי' רש"י ז"ל דיילא שוטר המלך בשוקא קמיה לא תיחלף דמתוך שהיה מכירך מתחלה בקי הוא בעושרך ובמעשיך למצוא עלילה לגבות ממך ממון ע"כ:

מעבירין לפניו פרים וכו':    פי' שע"י שיראה אותם יזכור באיזה אופן יעשה עבודה למחר עם השור וכן עם האילים והכבשים ובכך יורגל בעבודה כאילו כבר עשאה ה"ר יהוסף ז"ל:


פירושים נוספים