משנה יבמות י ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק י · משנה ה | >>
אמרו לו, מתה אשתך, ונשא אחותה מאביה, מתה, ונשא אחותה מאמה, מתה, ונשא אחותה מאביה, מתה, ונשא אחותה מאמה, ונמצאו כולן קיימות, מותר בראשונה, בשלישית, ובחמישית, ופוטרות צרותיהן, ואסור בשניה וברביעית, ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה.
ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה, מותר בשניה וברביעית, ופוטרות צרותיהן, ואסור בשלישית ובחמישית, ואין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה.
משנה מנוקדת
אָמְרוּ לוֹ, מֵתָה אִשְׁתְּךָ, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ.
- מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ.
- מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ.
- מֵתָה, וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָהּ,
- וְנִמְצְאוּ כֻּלָּן קַיָּמוֹת,
- מֻתָּר בָּרִאשׁוֹנָה, בַּשְּׁלִישִׁית, וּבַחֲמִישִׁית,
- וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן;
- וְאָסוּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית,
- וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.
- וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה,
- מֻתָּר בַּשְּׁנִיָּה וּבָרְבִיעִית, וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן;
- וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִׁית,
- וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ:
נוסח הרמב"ם
אמרו לו: "מתה אשתך",
- ונשא את אחותה מאביה,
- מתה - ונשא את אחותה מאימה,
- מתה - ונשא את אחותה מאביה,
- מתה - ונשא את אחותה מאימה,
- מותר - בראשונה, ובשלישית, ובחמישית,
- ופוטרות - את צרותיהן,
- ואסור - בשניה, וברביעית,
- ואין ביאת אחת מהן - פוטרת צרתה.
- מותר - בראשונה, ובשלישית, ובחמישית,
- ואם בא על השניה - לאחר מיתת הראשונה,
- מותר - בשניה, וברביעית,
- ופוטרות צרותיהן,
- ואסור - בשלישית, ובחמישית,
- ואין ביאת אחת מהן - פוטרת צרתה.
- מותר - בשניה, וברביעית,
פירוש הרמב"ם
אמרו מתה מתה - רוצה לומר אמרו לו מתה.
ומן המבואר כשתהיה לאה אחות רחל מן האב בלבד, ורחל אחות רבקה מן האם בלבד, שהזיווג בלאה ורבקה מותר לפי שאין ביניהן קורבה כלל. ועל זה העניין תתבאר ההלכה במהרה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אמרו לו מתה אשתד ונשא אחותה מאביה - שלא מאמה, וחזרו ואמרו לו מתה השניה, ונשא אחותה של השניה מאמה ו, לא מאביה, ונמצאת זו השלישית נכריה אצל הראשונה, וחזרו ואמרו לו מתה זו השלישית, ונשא אחותה של שלישית זו מאביה ולא מאמה, נמצאת רביעית רחוקה מן השניה וכ"ש מן הראשונה, וחזרו ואמרו לו מתה זאת הרביעית:
ונשא אחותה מאמה - והיא רחוקה מן השלישית וכן מן הראשונה ומן השניה, ואחר כך אמרו לו כולן קיימות:
מותר בראשונה בשלישית ובחמישית - שאינן קרובות זו לזו. ואף על פי שהשלישית אחות השניה, שריא, דקדושי שניה לא תפסי, דאחות אשה היא לראשונה שלקחה מקודם, והויא לה כאנוסה ומפותה, ותניא, אנס אשה מותר לישא בתה, דלא אסרה תורה אלא אחות אשה בלבד, והיכא דלא תפסי קדושין לאו אחות אשה היא. וכן החמישית אע"פ שהיא אחות הרביעית, מותרת, דהואיל ותפסי קדושין בשלישית נמצאת ביאת רביעית שהיא אחות שלישית ביאת זנות ולא נאסרה חמישית עליו:
ופוטרות צרותיהן - אם מת ובא יבם ויבם אחת מהן פוטרת צרתה:
ואסור בשניה - מפני הראשונה. וברביעית מפני השלישית:
ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה - שאמת היו הדברים של ראשונה, ושאר הדברים שקר היו, אסור בשלישית מפני השניה ובחמישית מפני הרביעית:
פירוש תוספות יום טוב
אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה. עיין מ"ש בריש מתניתין דלעיל:
מותר בראשונה. וכתב הר"ב ותניא אנס אשה וכו' ברייתא בגמרא ר"פ דלקמן והא דנקט בתה כתבתי לעיל:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אמרו לו: פ' הבא על יבמתו (יבמות דף נ"ד) וביד פ' ב' דהלכות איסורי ביאה סי' ט': בפי' ר"ע ז"ל לשון המתחיל מותר וכו' עד שהשלישית אחותה שניה צריך להגיה אחותה של שניה הא שריא וכו': עוד שם ותנן אנס אשה צריך להגיה ותניא אנס אשה וכו': גם בסוף אותו לשון ולא אסרה שלישית עליו נראה שצ"ל לא אסרה חמישית עליו וכן הוא ברש"י ז"ל אע"ג דבנמוקי יוסף כתוב כמ"ש בר"ע ז"ל: ופירש"י ז"ל שם בפ' הבא על יבמתו אמרו לו מתה אשתך וכו' כגון דינה בת לאה מיעקב ויוכבד בת לאה מחצרון ושרה בת חצרון מקטורה ורבקה בת קטורה מבתואל ומלכה בת בתואל מחנה וראובן נשא את מלכה והלך למדינת הים א"ל מתה אשתך ונשא את רבקה שהיא אחותה מאביה חזרו לו ואמרו לו מתה רבקה ונשא את שרה אחותה מאמה אמרו לו מתה שרה ונשא את יוכבד אחותה מאביה א"ל מתה יוכבד ונשא את דינה אחותה מאמה חזרו ואמרו לו כולן קיימות מותר בראשונה במלכה אשתו ובשלישית שרה לפי שרבקה לא היו קדושיה קדושין וביאתה באונס הוא ומותר בשרה אחותה דתנן נישאין על האנוסה ובחמישית דינה ואע"פ שהיא אחות יוכבד הרביעית לפי שביאת יוכבד פתוי הוא ואינה קדושין לפי שהשלישית היו קדושיה קדושין:
ופוטרות צרותיהן: אם מת וחלצו האחין לאחד. מהן פוטרות צרותיהן:
ואסור בשניה: מפני הראשונה וברביעית מפני השלישית ע"כ: וכתבו שם תוס' ז"ל אמרו לי מתה אשתך וכו' בתלתא הוי סגי אלא הא קמ"ל דאע"פ שיש ערבוב שכל חמשתן שלשלת אחוה וצריך להוציא האסורות לא גזרינן הנך דשריין אטו הנך דאסירן ע"כ. עוד כתבו שם תוס' ז"ל ופוטרות צרותיהן איצטריך אע"ג דס"ד דמוטב שיחלוץ הצרות גזרה שלא יחלוץ לשניה או רביעית ע"כ: ומחק ה"ר יהוסף ז"ל מלות ונמצאו כולן קיימות:
תפארת ישראל
יכין
ונשא אחותה מאביה: שלא מאמה, וחזרו וא"ל מתה וכו':
מתה ונשא אחותה מאמה: נמצאת השלישית היא נכרייה אצל ראשונה, חזרו וא"ל וכו':
מתה ונשא אחותה: של שלישית:
מאביה: נמצאת רביעית נכרייה, לראשונה ושנייה. חזרו וא"ל וכו':
מתה ונשא אחותה: של רביעית:
מאמה: נמצאת החמישית נכרייה לראשונה ולשנייה ולשלישית:
ונמצאו: שנודע לו אח"כ שכולן וכו':
מותר בראשונה בשלישית ובחמישית: שאינו קרובות זל"ז, ואף דשלישית אחות שנייה, שריא, דקדושי שנייה לא תפסן דאחות אשה היא לראשונה שלקח תחלה, והו"ל שנייה כאנוסה ומפותה שמותר ליקח קרובתה. וכן חמישית אף שהיא אחות רביעית, עכ"פ מדתפסו קדושין בשלישית, הו"ל ביאת רביעית ביאת זנות, ולא אסרה עליה החמישית:
ופוטרות צרותיהן: דבמת, וייבם היבם א' מהן, נפטרו האחרות:
ואסור בשניה: מפני הראשונה:
וברביעית: מפני השלישית:
לאחר מיתת הראשונה: שמיתת הראשונה אמת היה, ומיתת השאר שקר:
ואסור בשלישית: מפני השנייה:
ובחמישית: מפני הרביעית:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת