משנה טהרות ו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק ו · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

נכנס לבקעה בימות הגשמים, וטומאה בשדה פלונית, ואמר, הלכתי למקום הלז ואיני יודע אם נכנסתי לאותה השדה ואם לא נכנסתי, רבי אלעזר מטהר, וחכמים מטמאין.

נוסח הרמב"ם

נכנס לבקעה בימות הגשמים טומאה בשדה פלונית ואמר הלכתי למקום הלז ואיני יודע אם נכנסתי לאותה שדה ואם לא נכנסתי רבי אלעזר מטהר וחכמים מטמאין.

פירוש הרמב"ם

הבקעה. השדות אשר יחרשו ויזרעו והם בימות הגשמים רה"י לענין טומאה ושבת כמו שהתבאר בזה הפרק וסבת זה שבזה הזמן לא ילך בהן אדם לבלתי יפסידו ברגליהם ואם היה השדה מכלל השדות טמאה ואמר אני נכנסתי בזאת הבקעה אשר בה שדות הרבה ולא נודע אם הלך בזה השדה אם לא ר"א מטהר לפי שהוא ספק ביאה וחכמים מטמאים כפי העיקר אשר קדם מסברתם שספק טומאה ברה"י טמא בין שיהיה ספק ביאה או ספק נגיעה והלכה כחכמים:

פירוש רבינו שמשון

בימות הגשמים חשיבא רה״י לפי שבני אדם נזהרין מלילך ע״ג הזרעים חשיב רה״י:

ר״א מטהר. דהוה ליה ספק ביאה ואין כל הבקעה חשובה כשדה אחת לפי שהשדות חלוקים זה מזה במצרים ומיהו במצר (צ״ל וחצב) וחצר פלוגתא היא בחזקת הבתים (שם) אי מפסיקין לפאה ולטומאה ולמ״ד אין מפסיקין יש לפרש דהא דחשיב ר״א ספק ביאה היינו היכא דמפסיקין נחל או שלולית ודרך הרבים או דרך היחיד כל הנהו דתנן דמפסיקין לפאה ועוד משכחת היכ' דיש לו שם לווי כדתני' בתוס' (פ״ז) נכנס לבקע' בימות הגשמי' וטומא' בשד' פלונית אמרו לפני ר״א הרי היא של יחידי פי' ר' מרינוס משמו כל שיש לה שם בפני עצמה כלומר הרי היא של יחידי שכל הבקעה תחשב כשדה אחת ואין כאן ספק ביאה אלא ספק נגע או האהיל:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בקעה - שדות של אנשים הרבה, ובימות הגשמים שהן חרושות וזרועות יש, להן דין רה"י, לפי שבני אדם נזהרים מלהלך על גבי הזרעים שלא יפסידו:

ר' אלעזר מטהר - דהוי ליה ספק ביאה, ואין כל הבקעה חשובה כשדה אחת, לפי שהשדות חלוקים במיצרים שלהם:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ואיני יודע:    מ"מ ואין ידוע. ועיין במה שכתבו על זה תוס' ז"ל בר"פ עד כמה דהתם בע"ז שינה הלשון וקאמר דר' אלעזר אומר הכא במתני' ספק ביאה טהור וכו' ששינה הלשון לפי הצורך אע"פ שלא שנינו לשון זה רק במתני' דלעיל:

ר' אלעזר מטהר:    דה"ל ספק ביאה דאין כל הבקעה חשובה כשדה אחת לפי שהשדות חלוקים במצרים ולמ"ד בפ' חזקת הבתים דמצר אינו מפסיק לטומאה צריך לומר דמיירי הכא דמפסיקים נחל ושלולית חד מכל הנך דמפסיקין לפאה א"נ היכא דיש לשדה שם לווי כדאיתא בתוספתא פירש ר' מרינוס משמו כל שיש לה שם בפני עצמה הרא"ש ז"ל. פי' משמו משמו של ר' אלעזר ומפורש בגמ' בפ' חזקת (בבא בתרא דף נ"ו) ע"ש. והכריחו תוס' ז"ל שם פ' חזקת (בבא בתרא דף נ"ה) דר' אלעזר גרסינן בלתי יו"ד ופי' שם בשם ר"ת ז"ל דבהא פליגי דרבנן מטמאו אפילו בכמה ספקות כדתנן במתני' דלעיל משום דמן הדין אפילו בחדא ספיקא טהור דאוקמיה אחזקתיה וילפינן מסוטה דטמא א"כ מה לי חד ספיקא מה לי כמה ספיקי דהא אפילו בחדא ספיקא הוה לן למימר דטהור ור' אלעזר סבר אין לך בו אלא חדושו ודוקא חדא ספיקא טמא ע"כ וע"ש עוד. גם בחדושי הרשב"א ז"ל שם דף נ"ה אמתני' וגם אמתני' דלעיל. וביד כולה מתני' עד סוף הפרק שם פ' עשרים. ותמהתי שראיתי כתוב בכל הדפוסים הלשון כך וכן בקעה בימות הגשמים שיש בה שדות הרבה ובה שדה אחת טמאה ואחת טהורה ואמר נכנסתי לבקעה זו ואיני יודע אם נכנסתי לאותה שדה או לא נכנסתי ספקו טמא שספק טומאה ברה"י אפילו ספק ביאה טמא ע"כ. וצ"ע לע"ד מה צורך להזכיר ואחת טהורה דהא פשטא דמתני' משמע דבכל השדות שבבקעה טהורות חוץ מאחת עסיקי'. ודוחק לומר שרוצה לפרש בכל השדות שבבקעה אחת טהורה ואחת טמאה דהא אפילו באחת טמאה בלבד חכמים מטמאים. וצ"ע לע"ד:


פירושים נוספים