משנה טהרות ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מקום שהיה רשות היחיד,

ונעשה רשות הרבים,

וחזר ונעשה רשות היחיד -

כשהוא רשות היחיד - ספקו טמא,

וכשהוא רשות הרבים - ספקו טהור.

המסוכן ברשות היחיד,

והוציאוהו לרשות הרבים,

והחזירוהו לרשות היחיד -

כשהוא ברשות היחיד - ספקו טמא,

וכשהוא ברשות הרבים - ספקו טהור.

רבי שמעון אומר: רשות הרבים מפסקת.

(ב) ארבעה ספקות - רבי יהושע מטמא, וחכמים מטהרין.

כיצד?

הטמא עומד, והטהור עובר,

הטהור עומד, והטמא עובר,

טומאה ברשות היחיד, וטהרה ברשות הרבים,

טהרה ברשות היחיד, וטומאה ברשות הרבים,

ספק נגע, ספק לא נגע,

ספק האהיל, ספק לא האהיל,

ספק הסיט, ספק לא הסיט -

רבי יהושע - מטמא.

וחכמים - מטהרין.

(ג) אילן שהוא עומד ברשות הרבים, וטומאה בתוכו -

עלה לראשו,

ספק נגע, ספק לא נגע - ספקו טמא.

הכניס ידו לחור שיש בו טומאה,

ספק נגע, ספק לא נגע - ספקו טמא.

חנות שהיא טמאה, ופתוחה לרשות הרבים -

ספק נכנס, ספק לא נכנס - ספקו טהור.

שתי חניות, אחת טמאה ואחת טהורה -

נכנס לאחת מהן,

ספק לטמאה נכנס, ספק לטהורה נכנס - ספקו טמא.

(ד) כל שאתה יכול לרבות ספקות וספק ספקות -

ברשות היחיד - טמא,

וברשות הרבים - טהור.

כיצד?

נכנס למבוי, והטומאה בחצר - ספק נכנס, ספק לא נכנס.

טומאה בבית - ספק נכנס, ספק לא נכנס.

ואפילו נכנס - ספק היתה שם, ספק לא היתה שם.

ואפילו היתה שם - ספק שיש בה כשעור, ספק שאין בה.

ואפילו יש בה - ספק טמאה, ספק טהורה.

ואפילו היא טמאה -

ספק נגע, ספק לא נגע - ספקו טמא.

רבי אלעזר אומר:

ספק ביאה - טהור,

ספק מגע טומאה - טמא.

(ה) נכנס לבקעה בימות הגשמים,

טומאה בשדה פלונית,

ואמר: הלכתי למקום הלז,

ואיני יודע, אם נכנסתי לאותה שדה, ואם לא נכנסתי -

רבי אלעזר - מטהר.

וחכמים - מטמאין.

(ו) ספק רשות היחיד - טמא, עד שיאמר לא נגעתי.

ספק רשות הרבים - טהור, עד שיאמר נגעתי.

ואיזו היא רשות היחיד?

שבילי בית גלגול, וכן כיוצא בהן -

רשות היחיד - לשבת,

ורשות הרבים - לטומאה.

אמר רבי אלעזר:

לא הוזכרו שבילי בית גלגול - אלא שהן רשות היחיד לכך ולכך.

השבילין המופלשין לשיחין, ולבורות, ולגיתות -

רשות היחיד - לשבת,

ורשות הרבים - לטומאה.

(ז) הבקעה בימות החמה -

רשות היחיד - לשבת,

ורשות הרבים - לטומאה.

ובימות הגשמים - רשות היחיד לכך ולכך.

(ח) בסילקי -

רשות היחיד - לשבת,

ורשות הרבים - לטומאה.

רבי יהודה אומר:

אם עומד הוא בפתח הזה, ורואה את הנכנסין ואת היוצאין בפתח הלז - רשות היחיד לכך ולכך,

ואם לאו - רשות היחיד לשבת, ורשות הרבים לטומאה.

(ט) הפרן -

רשות היחיד - לשבת,

ורשות הרבים - לטומאה.

וכן הצדדין.

רבי מאיר אומר: הצדדין - רשות היחיד לכך ולכך.

(י) האיסטוונית -

רשות היחיד - לשבת,

ורשות הרבים - לטומאה.

חצר, שהרבים נכנסין בזו, ויוצאין בזו -

רשות היחיד - לשבת,

ורשות הרבים - לטומאה.

הדף הראשי של משנה טהרות ו

משנה טהרות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב