משנה בבא מציעא ט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ט · משנה ז | >>

המקבל שדה מחבירו בעשרה כור חטים לשנה כ ולקתה, נותן לו מתוכה.

היו חטיה יפות, לא יאמר לו הריני לוקח מן השוק, אלא נותן לו מתוכה.

משנה מנוקדת

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ בַּעֲשָׂרָה כֹּר חִטִּים לְשָׁנָה,

וְלָקְתָה,
נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ.
הָיוּ חִטֶּיהָ יָפוֹת,
לֹא יֹאמַר לוֹ: הֲרֵינִי לוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק,
אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ:

נוסח הרמב"ם

המקבל שדה מחברו - בעשרת כורין חיטים,

לקת - נותן לו מתוכה.
היו חיטיה יפות -
לא יאמר לו: הרי אני לוקח לך מן השוק,
אלא נותן לו - מתוכה.

פירוש הרמב"ם

זה מבואר, אין צריך פירוש:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ולקתה - שהיו החטים שדופות:

נותן לו - עשרה כורים שפסק עמו מחטים שדופות הללו. ולא מצי היאך למימר ליה חטים יפות קא בעינא מינך:

פירוש תוספות יום טוב

המקבל כו'. בעשרת כור וכו'. דבחכירות הוצרך לשנותה ולא בקבלנות דאי בקבלנות פשיטא דכל אחד זוכה ומתחייב בחלקו. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כ) (על המשנה) בעשרה כו'. דאי בקבלנות פשיטא. דבל אחד זוכה ומתחייב בחלקו. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לקתה:    שהיו חטיה שדופות וגם כחושות וזו הוצרכה לשנות בחכירות ולא בקבלנות דאי בקבלנות פשיטא דכל אחד זוכה ומחייב בחלקו רש"י ז"ל. [הגהה כתוב בספר מפה על השלחן ובספר הלבוש בד"א שלא שינה אבל שינה כגון שהתנה לזרעה חטין והוא יתן לו שעורים בחכירותו וזרעה שעורים ולקתה אינו נותן לו מתוכה אלא קונה לו שעורים מן השוק ע"כ]:

תפארת ישראל

יכין

לקתה:    שעשתה תבואה רעה:

נותן לו מתוכה:    וא"צ ליתן לו יפות:

בועז

פירושים נוספים