משנה בבא מציעא ט ניקוד

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ט בבא מציעא • הפרק הבא»

פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

עריכה

(א)

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ,

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְצֹר, יִקְצֹר,

לַעֲקֹר, יַעֲקֹר,

לַחֲרֹשׁ אַחֲרָיו, יַחֲרֹשׁ;

הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.

כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בִּתְבוּאָה,

כָּךְ חוֹלְקִין בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ;

כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בְּיַיִן,

כָּךְ חוֹלְקִין בִּזְמוֹרוֹת וּבְקָנִים.

וּשְׁנֵיהֶם מְסַפְּקִין אֶת הַקָּנִים:

(ב)

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ,

וְהִיא בֵּית הַשְּׁלָחִין אוֹ בֵּית הָאִילָן,

יָבַשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצַץ הָאִילָן,

אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ.

אִם אָמַר לוֹ:

חֲכֹר לִי שְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין זֶה,

אוֹ שְׂדֵה בֵּית הָאִילָן זֶה,

יָבַשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצַץ הָאִילָן,

מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ:

(ג)

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, וְהוֹבִירָהּ,

שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתֵן לוֹ;

שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לוֹ:

אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעֲבִיד,

אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא:

(ד)

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ,

וְלֹא רָצָה לְנַכֵּשׁ,

וְאָמַר לוֹ:

מָה אִכְפַּת לְךָ,

הוֹאִיל וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ חֲכוּרְךָ?

אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ,

מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ:

לְמָחָר אַתָּה יוֹצֵא מִמֶּנָּה,

וּמַעֲלָה לְפָנַי עֲשָׂבִים:

(ה)

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וְלֹא עָשְׂתָה,

אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי,

חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

מַה קִּצְבָּה בִּכְרִי?

אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי נְפִילָה:

(ו)

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ,

וַאֲכָלָהּ חָגָב אוֹ נִשְׁדְּפָה,

אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא,

מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ;

אִם אֵינוֹ מַכַּת מְדִינָה,

אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אִם קִבְּלָהּ הֵימֶנּוּ בְּמָעוֹת,

בֵּין כָּךְ ובֵין כָּךְ אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכוּרוֹ:

(ז)

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ בַּעֲשָׂרָה כֹּר חִטִּים לְשָׁנָה,

וְלָקְתָה,

נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ.

הָיוּ חִטֶּיהָ יָפוֹת,

לֹא יֹאמַר לוֹ: הֲרֵינִי לוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק,

אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ:

(ח)

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים,

לֹא יִזְרָעֶנָּה חִטִּים;

חִטִּים,

יִזְרָעֶנָּה שְׂעוֹרִים.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר.

תְּבוּאָה, לֹא יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית;

קִטְנִית, יִזְרָעֶנָּה תְּבוּאָה.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר:

(ט)

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁנִים מוּעָטוֹת,

לֹא יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן;

וְאֵין לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה.

קִבְּלָהּ הֵימֶנּוּ לְשֶׁבַע שָׁנִים,

שָׁנָה רִאשׁוֹנָה יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן,

וְיֵשׁ לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה:

(י)

הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁבוּעַ אֶחָד בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז,

הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן.

קִבְּלָה הֵימֶנּוּ שֶׁבַע שָׁנִים בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז,

אֵין הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן:

(יא)

שְׂכִיר יוֹם, גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה;

שְׂכִיר לַיְלָה, גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם.

שְׂכִיר שָׁעוֹת,

גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם.

שְׂכִיר שַׁבָּת,

שְׂכִיר חֹדֶשׁ,

שְׂכִיר שָׁנָה,

שְׂכִיר שָׁבוּעַ,

יָצָא בַּיּוֹם, גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם;

יָצָא בַּלַּיְלָה, גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם:

(יב)

אֶחָד שְׂכַר אָדָם, וְאֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה, וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים,

יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" (דברים כד, טו),

וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר" (ויקרא יט, יג).

אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁתְּבָעוֹ;

לֹא תְּבָעוֹ,

אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.

הִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי אוֹ אֵצֶל שֻׁלְחָנִי,

אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.

שָׂכִיר,

בִּזְמַנּוֹ, נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל;

עָבַר זְמַנּוֹ,

אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל.

אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁתְּבָעוֹ בִּזְמַנּוֹ,

הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל.

גֵּר תּוֹשָׁב,

יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ",

וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר":

(יג)

הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ,

לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין,

וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִטֹּל מַשְׁכּוֹנוֹ1

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, יא): "בַּחוּץ תַּעֲמֹד".

הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵּלִים,

נוֹטֵל אֶחָד וּמַנִּיחַ אֶחָד.

וּמַחֲזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה,

וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם.

וְאִם מֵת, אֵינוֹ מַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

אַף לְעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחֲזִיר,

אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם;

וּמִשְּׁלֹשִׁים יוֹם וּלְהַלָּן, מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין.

אַלְמָנָה, בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה,

אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, יז):

"וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה".

הַחוֹבֵל אֶת הָרֵחַיִם,

עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה,

וְחַיָּב מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, ו):

"לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב".

וְלֹא רֵחַיִם וְרֶכֶב בִּלְבַד אָמְרוּ,

אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ,

שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל":

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ט בבא מציעא • הפרק הבא»

משנה בבא מציעא, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב