משנה בבא בתרא ב יד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ב · משנה יד | >>
אילן שהוא נוטה לרשות הרבים, קוצץ, כדי שיהא גמל עובר ורוכבונח.
רבי יהודה אומר, גמל טעון פשתן או חבילי זמורות.
רבי שמעון אומר, כל האילן כנגד המשקולת, מפני הטומאה.
אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
- קוֹצֵץ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא גָּמָל עוֹבֵר וְרוֹכְבוֹ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת,
- מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה:
- כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת,
אילן שהוא נוטה לרשות הרבים -
- קוצץ - כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו.
- רבי יהודה אומר: טעון פשתן, או זמורות.
- רבי שמעון אומר:
- כל אילן כנגד המשקולת - מפני הטומאה.
רבי יהודה אומר, טעון פשתן בלי רוכב, והוא פחות משיעור רבנן.
ומאמר רבי שמעון מפני הטומאה - רוצה לומר טומאת אוהל, שמא יאהל על כזית מן המת וכיוצא בו מן הדברים המטמאים באוהל, ויטמא האדם העובר תחת אותם ענפים כמו שיתבאר במקומו במסכת אהלות.
והלכה כתנא קמא בלבד:
אילן הנוטה לרה"ר - קוצץ את הענפים כדי שיהא הגמל עובר ורוכבו:
גמל טעון פשתן - ואין צריך לקוץ כדי גמל ורוכבו, דרוכב גחין וחליף תותיה:
מפני הטומאה - שמא יאהילו הענפים על כזית מן המת וכיוצא בה ויטמא האדם העובר שם. והלכה כת"ק בלבד:
כדי שיהא גמל עובר וכו'. ואפילו תימא רבנן דסוף פרק דלקמן דסבירא להו דאין עושין חלל תחת רשות הרבים אפילו כדי שתהא עגלה טעונה מהלכת משום דסופה שתתליע ותפחת. והכא נמי הרי הענפים חוזרים וגדלים לאחר זמן ולא תסגי ליה בקציצת הענפים אלא הוה ליה למיקץ כל האילן. דהכא שאני דקמא קמא קייץ ליה כל ענף וענף שיקדים ויצמיח יקצצנו. גמרא:
מפני הטומאה. פירש הר"ב שמא אהילו הענפים וכו'. כדתנן במשנה ב' פרק ח' דאהלות:
(נח) (על המשנה) כדי כו'. ואפילו רבנן דסוף פ"ג דס"ל דאין עושין חלל תחת רה"ר אפילו כדי שתהא עגלה טעונה מהלכת משום דסופה שתתליע ותפחת. וה"נ הענפים חוזרים וגדלים לאחר זמן והוה ליה למיקץ כל האילן, דהכא שאני, דקמא קמא קייץ ליה, כל ענף וענף שיקדים ויצמיח יקצצנו. גמרא:
ר' יהודה אומר טעון פשתן או זמורות: כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:
מפני הטומאה: תנא מפני אהל הטומאה פשיטא מפני הטומאה תנן אי ממתני' ה"א דילמא מייתי עורב ושדי התם על האילן דמתוך שענפיו מרובין הטומאה עומדת שם ואינה נופלת לארץ ומאהלת על בני אדם העוברים תחתיה ואי לא חיישי' אלא להכי בקציצת ענף אחד מבנתים כדי להרחיק אויר שביניהם הוי סגי כדי שלא תעמוד שם טומאה קמ"ל ברייתא דאפילו לא נותר בו אלא ענף אחד מזיק הוא את הרבים. וביד פי"ג דהלכות נזקי ממון סי' כ"ו. ובטור חשן המשפט סימן תי"ו:
יכין
או חבילי זמורות: וא"צ כדי רווח הרוכב, מדגחין ועובר תחתיו:
כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה: שמא יאהיל על טומאת מת, ויטמא לכל העובר תחתיו אז, דרק בחצר לא שכיח מת משא"כ בר"ה. והלכה כת"ק מדאינו מזיק בידים רק ע"י גירא דליה, ותו דגם בר"ה לא שכיח מת, דניחש שיאהיל אז:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת