משנה אהלות יד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק יד · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

זיז שעל גבי הפתח, מביא את הטומאה בפותח טפח.

שעל גבי החלון, רום אצבעיים, שעל גבי מלא מקדח, כל שהוא.

רבי יוסי אומר, מלואו.

נוסח הרמב"ם

זיז שעל גבי הפתח מביא את הטומאה בפותח טפח שעל גבי החלון רום אצבעיים ושעל גבי מלוא מקדח כל שהוא רבי יוסי אומר מלואו.

פירוש הרמב"ם

ע"ג הפתח. ר"ל שיהיה יוצא מהמשקוף ולהיותו למעלה מי"ב טפחים יצטרך שיהיה בו פותח טפח ואז יביא את הטומאה לבית: עוד אמר שעל גבי החלון שאם הוא ע"ג רום אצבעיים שאז יביא את הטומאה והתבאר בתוספתא שיצטרך שיהיה רחב זה הזיז רחב אגודל הזה אם החלון הוא עשוי לתשמיש אשר שיעורו טפח על טפח כמו שקדם אולם העשוי למאור אשר שיעורו מלא מקדח הנה באיזה שיעור שיהיה הזיז ובאיזה גובה שיהיה יביא את הטומאה וכאילו הוא יאמר שעל גבי החלון העשוי למאור ששיעורו מלא מקדח כל שהוא ור' יוסי אומר שיצטרך שיהיה גבוה זה הזיז גם כן מלא מקדח ואין הלכה כרבי יוסי:

פירוש רבינו שמשון

בפותח טפח. ורישא דקתני שעל גבי הפתח בכל שהוא שלא נסתם הפתח והכא בשנסתם הפתח מש"ה בעינן שיהא הזיז פותח טפח וכן משמע בתוספתא:

רום אצבעיים. כלומר בין חלון ששיעורו רום אצבעיים כגון שירי המאור בין חלון ששיעורו מלא מקדח כגון העושה מאור בתחילה זיז שעל גביהן שניהן שיעורן בכל שהוא. ורבי יוסי אומר מלואו. החלוד ששיעורו רום אצבעיים זיז שלו שיעורו אצבעיים וחלון ששיעורו מלא מקדח זיז שלו משערינן כמלא מקדח ומיהו בתוספתא משמע דשיעור הזיז לתנא קמא רום אצבעיים על רוחב גודל ולא יתיישב לפירוש זה וצריך לומר דהכי קאמר רום אצבעיים כלומר זה הוא שיעור גובהו של זיז היוצא דתרגום קומתו רומיה שלא יהא מרוחק מן החלון יותר מאצבעיים ורוחבו כל זיז גדול כרוחב שירי החלון וזיז שעל גבי החלון של מלא מקדח אותו זיז שיעורו בכל שהוא ורבי יוסי סבר דזה נמי צריך מלואו דהיינו נמי מלא מקדח:

תניא בתוספתא [שם] זיז שע"ג המאור שיעורו ברום אצבעיים על רוחב גודל ושע"ג מלא מקדח שניהן בכל שהוא רבי יוסי אומר במלואו זיז שעל גבי הפתח שיעורו בכל שהוא סתמו שיעורו בפותח טפח חזר ופתחו שיעורו בכל שהוא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

זיז שעל גבי הפתח וכו' - הכא מיירי שנסתם הפתח ג, ומשום הכי בעינן שיהא בזיז פותח טפח. והכי משמע בתוספתא:

ושעל גבי החלון רום אצבעיים - כלומר בין חלון ששיעורו רום אצבעיים כגון שיירי המאור, בין חלון ששיעורו מלוא מקדח כגון העושה מאור בתחלה, זיז שעל גבי שניהם בכל שהוא:

ורבי יוסי אומר מלואו - חלון ששיעורו רום אצבעיים, זיז שלו שיעורו באצבעיים. וחלון ששיעורו מלוא מקדח זיז שלו נמי משערינן במלוא מקדח. ואין הלכה כר' יוסי:

פירוש תוספות יום טוב

זיז שע"ג הפתח כו'. כתב הר"ב הכא מיירי שנסתם וכו' וכ"כ הר"ש ולפ"ז לא שיביא את הטומאה לבית אלא שמביא את הטומא' שתחתיו אל הכלים אשר ג"כ תחתיו וקמ"ל דלא אמרינן דזיז שע"ג הפתח בכל שהוא לכל דבר. אבל הרמב"ם מפרש ע"ג הפתח. ר"ל שיהיה יוצא מהמשקוף ולהיותו למעלה מי"ב טפחים יצטרך שיהיה בו פותח טפח:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על הברטנורא) ולא שיביא את הטומאה לבית, אלא שמביא הטומאה שתחתיו אל הכלים שתחתיו. וקמ"ל דלא אמרינן דזיז בכל שהוא לכל דבר. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שע"ג החלון רום אצבעיים. בתוספתא קתני שיעורו ברום אצבעיים על רוחב הגודל ומיירי בחלון עשוי לתשמיש ששיעורו בפותח טפח. וקאמר דצריך שלא יהא מרוחק מן החלון יותר מאצבעיים:

שע"ג מלא מקדח. שעשוי למאור כל שהוא אפילו גבוה הרבה מן החלון ור' יוסי בעי שלא יהא גבוה הרבה יותר מן החלון אלא מלואו דהיינו מלא מקדח הר"ש והרא"ש ז"ל וכן פירש גם כן הרמב"ם ז"ל. אמנם זה לשונו שם פי"ז דהלכות טומאת מת חלון העשויה לתשמיש וזיז יוצא ע"ג החלון אפילו היה ברוחב הגודל מביא את הטומאה והוא שיהיה גבוה מעל החלון רום אצבעיים או פחות היה למעלה מאצבעיים אינו מביא את הטומאה אא"כ יש בו רוחב טפח זיז זה שע"ג החלון העשויה למאור מביא את הטומאה בכל שהוא ואפילו גבוה כל שהוא ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

זיז שעל גבי הפתח מביא את הטומאה בפותח טפח:    תמוה דהרי בריש משנה א' אמרינן דשיעור זיז בכ"ש. ול"מ נ"ל דה"ק עפ"י מה דתנינן לעיל [רפי"ג] דיש כמה מיני פתחים ששיעור ביאת טומאה בתוכן חלוק זה מזה. ואהא קאמר הכא. דבין זיז שע"ג פתח ששיעור ביאת טומאה בו להבית ומהבית. הוא כשהפתח פתוח טפח. ובין זיז שע"ג חלון ששיעור ביאת טומאה בו הוא כשהחלון פתוח רום אצבעיים. ובין זיז שע"ג חלון ששיעור פתיחתו כמלא מקדח. כולן שיעור בליטת הזיז להרחוב בכ"ש. [והא דלא נקט נמי שיעור זיז שע"ג חלון ששיעורו בכראש כל אדם. ה"ט דהרי שיעור זה הוא רק בחור שנעשה מאליו. והרי בכה"ג אין דרך לעשות זיז ע"ג. ואי שאעפ"כ עשה זיז ע"ג. א"כ במה שחישב עליו תליא וכמבואר שם במשנה. ולפיכך ויהיה חישב עליו במה שירצה. כבר נתבאר שיעור בליטתו לרחוב במשנתינו]:

שעל גבי מלא מקדח כל שהוא:    על כל ג' מיני זיז הנ"ל קאי. וכדאמרן:

ר' יוסי אומר מלואו:    דס"ל דשיעור בליטת הזיז להרחוב הוא כשיעור פתיחת החלון. אבל בשיעור זיז שע"ג פתח דעלמא. שעשוי לכניסה ויציאה. מודה דסגי בפחות מזה. דמדעשוי לכניסה ויציאה. מצטרף הזיז להמשקוף שעל פתח הבית:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים