רבינו שמשון על אהלות יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רבינו שמשון · על אהלות · יד · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

שפניו למטה. מצד הפתח וצד של זיז קרוי פנים שפיסלו במעצד והשוהו ברהיטני כמו עשאו פנים דפרק כ"ב דכלים (מ"ט) לכך מצטרף אהלו עם הפתח ומביא את הטומאה בכל שהוא דאם הוא תחתיו הבית טמא דמצטרף וחשיב כיש בו פותח טפח לפי שהוא משתמש לפתח אבל גיזרה שפניה למעלה אין אהל שלה מצטרף עם הפתח ובעיא פותח טפח בפני עצמה:

וגבלית. מפרש בתוספתא [פי"ד] כל שמניקה מיכן ומיכן ומשייר מן האמצע:

שלשה נדבכין. אבל אם גבוה יותר אין מצטרף ובעי פותח טפח:

שהם שנים עשר טפחים. דשיעור הנדבך ארבעה טפחים ובמסכת שביעית פרק שלישי מייתי לה בירושלמי ומדקדק מכאן דהמקבל נדבך מחבירו צריך לעשות לו ד' טפחים כדי מקום:

והעטרות. אבנים סדורות בעיגול בולטות מן הקיר למעלה מן הפתח כעין כיפה לנוי והיינו עטרה עוד עושין מאבן פיתוחין על הפתח או על החלון ויוצא עליו פעמי' טפח או יותר:

תניא בתוספתא [שם] שני זיזין זה על גבי זה והפתח תחתיהן התחתון כל שהוא העליון אפי' בתוך ג' נדבכות שהן שנים עשר טפחים שיעורו בפותח טפח סתר את התחתון או שהעדיף עליו שיעורו בכל שהוא שני פתחים זה ע"ג זה והזיז למעלה מהן לעליון בכל שהוא ולתחתון אפילו בתוך שלשה. נדבכות שהם שנים עשר טפחים שיעורו בפותח טפח סתר את העליון או שהיה עודף על התחתון טפח מכאן וטפח מכאן שיעורו בכל שהוא. אימתי אמרו זיז כל שהוא היוצא אבל לגבלית עד שיהא בו פותח טפח ואיזו היא גבלית כל שמניקה מכאן ומכאן ומשייר מן האמצע רבי יוסי בר רבי יהודה אומר העטרות והפיתוחין והציורין מביאין את הטומאה. פירוש שיעורו בפותח טפח שיעור זיז העליון בפותח טפח דתחתון הסמוך לפתח שיעורו להביא את הטומאה בכל שהוא כדפרישית דמצטרף אהלו אבל עליון לא משום דתחתון מפסיק. או שהעדיף עליו שבולט כל שהוא יותר מן התחתון נחשב עליו (צ"ל עליון) כסמוך לפתח וכאילו אין [שם] הפסק ונמצא עליון משמש לפתחו. שני פתחים זה ע"ג זה כגון פתח של בית ופתח של עלייה והזיז למעל' מהן משני פתחים. לעליון בכל שהוא מביא את הטומאה לפתח העלייה בכל שהוא דמשמש הוא לאותו הפתח אבל לפתח הבית שהוא תחתון אין מביא את הטומאה בפחות מטפח. סתר את העליון פתח העליון: או שהיה עודף על התחתון טפח מכאן כגון שפתח העליון רחב ד' טפחים ופתח התחתון ו' טפחים והזיז רחבו ו' טפחים ואינו יוצא מן הכותל אלא כל שהוא והרי עודף כנגד תחתון מצד זה של פתח העליון טפח מן הכותל מימין הפתח וטפח משמאל הפתח: (הגה"ה מביאין את הטומאה נ"ל דה"ג בפותח טפח כמו במתני' כך פי' ר"י בר מלכי צדק):

משנה ב[עריכה]

בפותח טפח. ורישא דקתני שעל גבי הפתח בכל שהוא שלא נסתם הפתח והכא בשנסתם הפתח מש"ה בעינן שיהא הזיז פותח טפח וכן משמע בתוספתא:

רום אצבעיים. כלומר בין חלון ששיעורו רום אצבעיים כגון שירי המאור בין חלון ששיעורו מלא מקדח כגון העושה מאור בתחילה זיז שעל גביהן שניהן שיעורן בכל שהוא. ורבי יוסי אומר מלואו. החלוד ששיעורו רום אצבעיים זיז שלו שיעורו אצבעיים וחלון ששיעורו מלא מקדח זיז שלו משערינן כמלא מקדח ומיהו בתוספתא משמע דשיעור הזיז לתנא קמא רום אצבעיים על רוחב גודל ולא יתיישב לפירוש זה וצריך לומר דהכי קאמר רום אצבעיים כלומר זה הוא שיעור גובהו של זיז היוצא דתרגום קומתו רומיה שלא יהא מרוחק מן החלון יותר מאצבעיים ורוחבו כל זיז גדול כרוחב שירי החלון וזיז שעל גבי החלון של מלא מקדח אותו זיז שיעורו בכל שהוא ורבי יוסי סבר דזה נמי צריך מלואו דהיינו נמי מלא מקדח:

תניא בתוספתא [שם] זיז שע"ג המאור שיעורו ברום אצבעיים על רוחב גודל ושע"ג מלא מקדח שניהן בכל שהוא רבי יוסי אומר במלואו זיז שעל גבי הפתח שיעורו בכל שהוא סתמו שיעורו בפותח טפח חזר ופתחו שיעורו בכל שהוא:

משנה ג[עריכה]

אפי' גבוה מאה אמה. אע"ג דזיז שיעור גובהו מן הפתח י"ב טפחים בקנה החמירו משום דמטמא (צ"ל דמיטלטל) כדמפרש בתוספתא ור' יוחנן בן נורי סבר דאין להחמיר בקנה יותר מבזיז:

תניא בתוספתא [שם] ר' אומר החמירו בקנה יותר מן הזיז שהקנה מיטלטל וזיז אינו מיטלטל זיז שהוא יוצא מן הכותל ויש בו פותח טפח טומאה תחתיו וכלים בכותל ועליהם כקליפת השום טהורין טומא' בכותל וכלים תחתיו ועליהן כקליפת השום טהורין: פי' כקליפת השום שאין הכלים נראין לחוץ או שאין הטומא' נראית לחוץ טהורין הכלים: (הגה"ה טומאה בכותל. בכותל שלמטה מן הזיז. וכלים תחתיו למטה מן הזיז. ועליה על הטומאה):

משנה ד[עריכה]

זיז שהוא רחב טפח ואוכל בפתח ג' אצבעות הזיז מסבב כל כותלי הבית מבחוץ וכנגד הפתח אוכל ג' אצבעות ועל שאר הפתח אין זיז:

כלים שתחתיו טמאין. בהא אפי' ר' יהושע מודה משום דדרך טומאה לצאת:

טומאה תחתיו רבי אליעזר מטמא את הבית. רבי אליעזר לטעמיה דמטמא לעיל פרק י"ב (מ"ח) כזית מן המת מודבק לאיסקופה. ורבי יהושע לטעמיה דמטהר:

וכן בחצר שהוא מוקף אכסדרה. והאכסדרה אוכלת בפתח ג' אצבעות טומאה בבית כלים שבאכסדרה טהורין טומאה באכסדרה ר' אליעזר מטמא את הבית ורבי יהושע מטהר:

משנה ה[עריכה]

זה ע"ג זה. ומכוונין זה כנגד זה כמו קורות הבית והעליה בזמן שהן מכוונו' לעיל פי"ב (מ"ה):

יש בהן פותח טפח. דכל אחד רוחבו טע"ט:

וביניהן פותח טפח. התחתון גבוה מן הארץ טפח והעליון גבוה מן התחתון טפח:

טומאה תחתיהן. טומא' תחת התחתון כל מה שתחתיו טמא מה שעל גביו טהור דחוצץ: ביניהן. אם יש טומאה בין תחתון לעליון כל מה שביניהן טמא אבל מה שתחת התחתון ומה שעל העליון טהור דחוצץ:

על גביהן. ע"ג העליון:

כנגדו. כנגד הטומאה עד הרקיע טמא וכל השאר טהור:

תחתיהן וביניהן טמא. דבין שהטומאה תחת התחתון בין שהטומא' ביניהן אותו העודף שהעליון יותר על התחתון טפח מערב הטומאה בכל מקום אבל מה שהעליון טהור דחוצץ:

על גביהן. על גב העליון:

טומאה תחתיהן. תחת התחתון:

תחתיהן וביניהן טמא. דאותו העודף מערב את הטומאה ביניהן ומביא הטומאה למה שתחתיהן. ביניהן אם הטומאה ביניהן או למטה בארץ:

תחת המותר. דהיינו כנגד העודף ולא תחת התחתון:

רבי אליעזר אומר תחתיהן וביניהן טמא. דאע"ג דליכא טפח בעודף מביא את הטומא' לתחת התחתון הואיל ועודף עליו דרבי אליעזר לטעמיה דאמר לעיל טומאה תחת הזיז הבית טמא אע"פ שאינו אוכל בפותח טפח:

ביניהן ותחת המותר טמא. מה שבין שני הזיזין מה שתחתיהן בארץ כנגד המותר טמא:

ותחתיהן טהור. מה שתחת התחתון דכיון דאין במותר טפח אין הטומאה באה תחת התחתון:

משנה ו[עריכה]

ואין ביניהן פותח טפח. שאין התחתון גבוה מן הארץ טפח ואין העליון גבוה מן התחתון טפח:

ביניהן ותחתיהן טמא. דאין התחתון חוצץ כיון דאין תחתיו פותח טפח ולא על גביו פותח טפח והעליון מביא את הטומאה לכל מה שתחתיו ותחת התחתון וגם חוצץ למה שעל גביו כיון דעליון גבוה מן הארץ טפח:

כנגדו עד הרקיע טמא. ומה שתחתיו טהור דאע"ג דאין גבוה מחבירו טפח מ"מ הרי גבוה מן הארץ טפח וחוצץ ואית דאמרי טומאה תחת התחתון בלבד טמא טומא' ביניהן או על גבי העליון כנגד הטומאה עד לרקיע טמא ולגירסא זו הוי פירושא דאין ביניהן פותח טפח בין שני הזוזין אבל תחת התחתון איכא פותח טפח:

משנה ז[עריכה]

אין בהן פותח טפח. שהזיזין אין ברוחבן טפח הילכך בין שהטומאה למטה בין שהטומאה למעלה לא חייצי כלל:

וכן ב' יריעות שהן גבוהות מן הארץ בפותח טפח. וגבוהות זו מזו טפח לגמרי דינם כדין הזיזין: