תוספות יום טוב על אהלות יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · תוספות יום טוב · על אהלות · יד · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

חזיז מביא את הטומאה כל שהוא. ודבר ברור הוא שאינו מביא. חלא מדבריהם. וכן כל כיוצא בהבאת הטומאה כזו. שאינה באהל טפח הבריא. אינו אלא מדבריהם. הרמב"ם רפי"ז מהלכות טומאת מת:

גבלית. לשון הר"ב מפ' בתוספתא כלי שמניקה מכאן ומכאן כו'. כך העתיקה הר"ש. וכן הוא בתוס' שלנו ספט"ו אבל הערוך כתב. וז"ל גבלית פירוש אוצר. תניא בתוספתא איזו היא גבלית כל המעוקם מכאן ומכאן ומשייר מן האמצע:

שהוא גבוה מן הפתח ג' נדבכים וכו'. או פחות מכאן. הרמב"ם שם:

משנה ב[עריכה]

זיז שע"ג הפתח כו'. כתב הר"ב הכא מיירי שנסתם וכו' וכ"כ הר"ש ולפ"ז לא שיביא את הטומאה לבית אלא שמביא את הטומא' שתחתיו אל הכלים אשר ג"כ תחתיו וקמ"ל דלא אמרינן דזיז שע"ג הפתח בכל שהוא לכל דבר. אבל הרמב"ם מפרש ע"ג הפתח. ר"ל שיהיה יוצא מהמשקוף ולהיותו למעלה מי"ב טפחים יצטרך שיהיה בו פותח טפח:

משנה ג[עריכה]

רבי יוחנן בן נורי אומר כו'. כתב הר"ב והלכה כריב"נ. וכ"כ הרמב"ם. והטעם פי' הכ"מ [רפי"ז מהט"מ] דמאחר דמלתא דרבנן היא פסק כמותו דמיקל:

משנה ד[עריכה]

שלש אצבעות. כלומר פחות מטפח. שהטפח ד' אצבעות:

טומאה תחתיו. דוקא בזיז שהוא למעלה מי"ב טפחים. הראב"ד. וכתב הכ"מ. כלומר שאילו לא היה למעלה מי"ב היה מביא את הטומאה בכל שהוא. כמו שנתבאר. ופשוט הוא ע"כ:

אכסדרה. שהיא מקורה. כמו שכתבתי במ"י פרק קמא דסוכה:

משנה ה[עריכה]

רבי אליעזר אומר תחתיהן וביניהן טמא. פירש הר"ב אע"ג דליכא טפח בעודף כו'. ול' הר"ש דר"א לטעמיה דאמר לעיל טומאה תחת הזיז הבית טמא. אע"פ שאינו אוכל בפותח טפח ע"כ. כלומר. וה"נ מחמיר בשני זיזין זה ע"ג זה. דהא לעיל פי' וביניהן פותח טפח. התחתון גבוה מן הארץ טפח. וא"כ לאו בזיז שע"ג הפתח מיירי. אלא אם כן נפרש גבוה מן הארץ פותח טפח לאו דוקא. דגבוה הרבה שהרי ע"ג הפתח הוא. אלא דכדי להוציא מטומאה רצוצה. קאמר פותח טפח דבהכי סגי. אבל מפירושו דריש מתני' דלקמן אין נראה כן. ולהרמב"ם ניחא דמיירי בזיז שע"ג הפתח. שכך מפרש בהדיא בסוף מתניתין דלקמן. כמו שאעתיק בסמוך:

משנה ו[עריכה]

טומאה תחתיהן או ביניהן תחתיהן וביניהן טמא על גביהן כנגדו עד הרקיע טמא. נ"א. וכן היא גירסת הר"ב. ומ"ש הר"ב ולא ע"ג פותח טפח. כלומר בין התחתון לעליון. ומשום כך בוקעת ויורדת. אבל גי' הספר היא גי' הרמב"ם. וכתב ואשר ראוי שלא תטמא גם כן תחתיהן להיות בתחתון פותח טפח. והוא גבוה מן הארץ גובה רב. לפי שהמאמר הוא בזיז והוא כמו שקדם. וגם הר"ש כתב ואית דאמרי טומאה תחת התחתון [התחתון] בלבד טמא. טומאה ביניהן או ע"ג העליון. כנגד הטומאה עד לרקיע טמא. ולגירסא זו הוי פירושא דאין ביניהן פותח טפח בין שני הזיזין. אבל תחת התחתון איכא פותח טפח ע"כ:

משנה ז[עריכה]

אין בהן פותח טפח. פי' הר"ב שהזיזין אין ברחבן טפח. לדברי הר"ש שכתב לעיל במשנה ה דר"א לטעמי' וכו'. כמו שהעתקתי לשונו שם. מתניתין דהכא דלא כוותיה. אלא כרבי יהושע:

וכן שתי יריעות שהן גבוהות מן הארץ פותח טפח. וכן בכל החלוקות השנויות לענין הזיזין: