קטגוריה:משלי יד יג
נוסח המקרא
גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה
גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה.
גַּם־בִּשְׂחֹ֥ק יִכְאַב־לֵ֑ב
וְאַחֲרִיתָ֖הּ שִׂמְחָ֣ה תוּגָֽה׃
גַּם־בִּ/שְׂח֥וֹק יִכְאַב־לֵ֑ב וְ/אַחֲרִיתָ֖/הּ שִׂמְחָ֣ה תוּגָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
דבר אחר:
"בשחוק יכאב לב", (משלי י כג): "שחוק לכסיל עשות זמה", וסופו יכאב לב.רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תוגה" - מלשון יגון ועצבון.
מצודת דוד
"גם בשחוק" - אפילו בעבור רבוי השחוק, עם כי לא עבר בזה על מצות ה', מכל-מקום יכאב לבו בעת יקבל הגמול על שפנה לבו לבטלה.
"ואחריתה" - ר"ל: אם-כן סופה תהיה אשר השמחה תהפך לתוגה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
וגם לשון "ואחריתה" אינו מובן כלל!
אך העניין הוא, שאין לאדם בעולם הזה שום שמחה, כי מה שמחה יש לאדם יותר מאשר לאב מבנים? ו"צער גידול בנים קשה מכולם"!
וכן אמרו, מעשה שהביא למלך שולחן אחד שאין כמוהו בכל העולם. שמח המלך מאד ושלח אחר כל חכמיו ושאלם על השולחן והתפאר בו מאד. וענה חכם אחד שהשולחן לו רק ליגון ואנחה. פעם אחת ירד המלך בספינה, ומחמת שדעתו היה קשור בו, נטל אותו גם כן. ונפל השולחן לתוך המים, וקפצו כל יורדי היום וכל יודעי משוט להעלות אותו ולא יכלו. ומחמת גודל הצער חלה המלך. ענה אותו חכם: "הלא זה הוא דברי אשר שמתי בפיך, שאין זה אלא יגון". ואמר לו המלך: "הנביא אתה, שאתה יודע כל זאת?" וענה ואמר: "לא נביא אנוכי ולא בן נביא אנוכי, אלא כך מקובלני, לפי ערך השמחה כן יהיה גודל היגון, כי כאשר יקרה בו דבר מה, היגון גדול מאד".
וכן הוא גם כן בשחוק, אך בשחוק יש עוד דבר גדול מן השמחה, שבשמחה על-כל-פנים בשעת השמחה ליבו שמח, אבל בשחוק פעמים ליבו כואב.
וזהו "גם בשחוק", אף באמצע השחוק ליבו כואב, "ואחריתה", פירוש, האחרית של השחוק וגם האחרית של השמחה, של שניהם, הוא "תוגה".
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: גם (אפילו) בעבור רבוי השחוק, עם כי לא עבר בזה על מצות ה', מכל-מקום יכאב לבו בעת יקבל הגמול על שפנה לבו לבטלה; ואם-כן, אחריתה (סופה) תהיה אשר השמחה תהפך לתוגה (יגון ועצבון).
תרגום ויקיטקסט: אפילו בזמן שאדם משחק, צוחק וחוגג עם כולם, ייתכן שכואב לו הלב, הוא מרגיש עצב שאינו נגלה לאחרים; ואחרי שמסתיימת השמחה, הוא שוקע בתוגה ודיכאון.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יד יג.
דקויות
הפסוק פונה לאדם שאוהב לשחק, ומזהיר אותו: אם תגזים בשחוק, אתה עלול להגיע לכאב לב ואף לתוגה. המילה גם מקשרת את פסוקנו לפסוק הקודם: "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת" (פירוט), ומוסיפה שהדבר נכון גם ואפילו כאשר האדם צוחק. אפשר לפרש אזהרה זו בארבעת העולמות - חומרי, רגשי, שכלי ונשמתי:
1. בעולם החומר, שחוק מוגזם עלול לגרום לאדם כאב לב פיסי, לדוגמה, מחלת לב הנובעת משתיית-יתר במסיבה. היין הוא "ישר לפני איש", (משלי כג לא): "כִּי יִתֵּן בכיס[בַּכּוֹס] עֵינוֹ, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים"*, אולם שתייה מוגזמת פוגעת בלב "ואחריתה דרכי מוות".
2. בעולם הרגש, "כאשר אדם שמח ושוחק בשחוק של ריקנות, בסוף השמחה ישנה הרגשה רעה - מה עשיתי, במה בזבזתי את זמני? דוקא השמחה הגדולה גורמת לנפילה. האדם עולה על משכבו ומהרהר באשר עבר עליו במשך היום, והוא מוצא שאין במה להרהר, היום עבר עליו בריקנות - זה גורם, לאדם בעל רגישות, הרגשה רעה. השמחה מובילה לא רק לשמחה, אלא גם לתוגה" (הרב יהושע וייצמן, למה האדם רעב? - אתר ישיבת מעלות). שמחה המתבססת על שחוק חיצוני בלבד לא תחזיק מעמד לאורך זמן. באחרית - בסופו של דבר - האדם יחזור להיות עצוב. הצחוק יכול לשמש כתרופה זמנית לעצבות, אך עלול להפוך לכאב לב ולתוגה אם האדם לא פותר את בעיותיו מהשורש (ע"פ גליה).
3. בעולם השכל, "כי בפעולות השחוק והבטלה, שלא יחשב שיהיה בענינם רשע, הנה יכאב לב, כי הם סבה אל שיבצר מהשכל שלימותו; והנה אחריתה של אותה השמחה היא תוגה לזאת הסבה" (רלב"ג, ודומה לזה מצודות). בהמשך לפסוק הקודם: "השחוק והשמחה... נראים דרך כשר ומותר, ואחריתה דרכי מוות" (רבנו יונה על משלי טז25).
4. בעולם הנשמה, יש שפירשו את הפסוק כמשל על כל העולם הזה, שכולו הבל, וכל שמחה שיש בו היא חולפת ומתחלפת בצער: "כל קניני העולם הזה אינם נצחיים, כי כל חומר סופו לכלות, ולפיכך בהכרח שאותו דבר המביא שמחה עתיד ליפסד, וממילא כפי גודל השמחה שגרם כן יגדל הכאב על אובדו" רבי יוסף אלבו, ספר העיקרים ד נא).
עד כאן פירשנו שהפסוק פונה לאדם השוחק עצמו, אך אפשר גם לפרש שהפסוק פונה לחבריו של השוחק:
5. אנשים הרואים את אחד מחבריהם שוחק, צוחק ונהנה, חושבים שהכל בסדר אצלו. אולם גם כשאדם שוחק, ייתכן שליבו כואב, וכמו שנרמז גם ב(משלי טו יג): "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים, וּבְעַצְּבַת לֵב רוּחַ נְכֵאָה" - כשהלב שמח, הדבר משפיע על המראה החיצוני, אך כשהלב עצוב, הדבר לפעמים מתבטא רק במחשבות הפנימיות*. לכן, יש להיות רגישים ולשים לב לסימני מצוקה ודיכאון, גם אצל אנשים הנראים שמחים.
6. אנשים השוחקים על חברם - שהרי כשצוחקים על מישהו ושמחים לאידו, הדבר גורם לו כאב לב ותוגה, כמו ב(משלי א כו): "גַּם אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק, אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם"*.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי יד יג"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.