קטגוריה:משלי י כג
כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּשְׂח֣וֹק לִ֭כְסִיל עֲשׂ֣וֹת זִמָּ֑ה
וְ֝חׇכְמָ֗ה לְאִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּ/שְׂח֣וֹק לִ֭/כְסִיל עֲשׂ֣וֹת זִמָּ֑ה וְ֝/חָכְמָ֗ה לְ/אִ֣ישׁ תְּבוּנָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"כשחוק לכסיל עשות זמה" - עצת חטאים
"וחכמה" - כשחוק
"לאיש תבונה" - כלו' קלה היא בעיניו לעשותרלב"ג (כל הפרק)
"כשחוק לכסיל". הנה הכסיל לא ינהג בחכמה עניניו ובמה שיחפוץ לעשותו ולזה תהיה הגעת חפצו לו בדמיון מה שיתחדש מהקרי או מפעולת השחוק שאינם מכוונות לאותם התכליו' ואולם לאיש תבונה תהיה עשות המחשבה כחפציהם כי בחכמה ישתדלו שתגיע מחשבתם אל הפועל ובסבות הנאותות:
רבנו יונה גירונדי (כל הפרק)
"כשחוק לכסיל עשות זמה" - כמו שהשחוק קל לבוא מן המחשבה, כי השחוק מן התנועות הבאות פעמים רבות בלא כוונה, כן הפועל קל לבוא ממחשבת הכסיל, כי דרכו לעשות כל אשר ייזום, ולא יפריש בין מחשבת החפץ והעולה על הרוח בלי עיון, ובין המחשבה המגעת אל הפועל.
"וחכמה לאיש תבונה" - עשות זימה, והיא המחשבה, היא חכמה לאיש תבונה, כי עיקר חכמתו על שפת הפועל, כי שם מרבה העיון עד שיושלם לו על נכון.מלבי"ם (כל הפרק)
"כשחוק לכסיל עשות זימה" - הכסיל הוא הנלוז מדרכי החכמה בעבור יצר לבו ותאוותיו.
מבאר, כי כפי שימשול ממשלת ליבו, אם בדרכי החכמה אם בכסילות, כן ישוב טבעו, עד שמעשיו לא יתייחסו עוד אל בחירותו רק אל ההרגל וטבע שני שנטבע בו:
- הכסיל יעשה זימה לא במחשבה רק בלי דעת והכנה, כמו שישחק (אם יזדמן לפניו דבר הגורם שחוק) בהכרח, לא במחשבה ובחירה;
- וכן חכמה לאיש תבונה, מי שאסף כל ענייני בינה בנפשו (שזה גדר תבונה והבדלו מן בינה), שאז החכמה אצלו מן השפה ולחוץ כנזכר למעלה על (משלי י יג): "בשפתי נבון תמצא חכמה", ממילא החכמה וההתנהג על-פי דרכיה תהיה גם כן על צד ההרגל מעצמו, כמו השחוק הבא מעצמו בטבע.
ביאור המילות
"לכסיל" - הכסיל יודע חוקי החכמה ונלוז מפני תאוותיו, והאויל אינו מקבל חוקי החכמה מפני שמטיל בהם ספיקות, כמו שפירשתי בכל הספר.
"תבונה" - עיינו גדרה למעלה.
הגאון מווילנה (כל הפרק)
"כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה" - כלומר,
- כמו שהשהחוק בא פתאום על האדם, בלי הזמנה, שאין אדם מזמין את עצמו לשחוק, אלא שבא על האדם פתאום, כשיראה דבר שאין יכול לעמוד על עצמו מלשחוק, כן פתאום יבוא הכסיל לעשות זימה. כי מתחילה אין בדעתו רק לדבר עמה ולהתל עמה, ופתאום הוא בא לידי מעשה.
- וכמו כן, בא פתאום ה"חכמה לאיש תבונה", שפתאום בא לו איזה פירוש על פסוק או איזה דבר חכמה.
תרגום מצודות: כמו השחוק הוא דבר נקל, כן נקל לכסיל לעשות זימה; וכמו-כן נקל לאיש תבונה לעשות דבר חכמה.
תרגום ויקיטקסט: כמו שחוק, הנובע מאיתנו באופן ספונטני ובלא תיכנון, כך נובעת עשיית מעשי זימה מאדם כסיל, וכך נובעת החכמה מאיש תבונה.
/ כשהכסיל רוצה לשחק ולהשתעשע, הוא משחק בעשיית זימה ותועבה; אולם כשאיש-תבונה רוצה לשחק ולהשתעשע, הוא משחק בחכמה וחשיבה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי י כג.
דקויות
מהו שׂחוֹק ומהו כשׂחוֹק?
1. לפי רוב המפרשים, שחוק = צחוק, משל לדבר שקורה לנו באופן ספונטני ובלתי-נשלט. כשאנחנו רואים משהו מצחיק, או כשמדגדגים אותנו, אנחנו צוחקים מייד, באופן כמעט אוטומטי. הפסוק מלמד, שגם הדברים שאנחנו עושים באופן בלתי-נשלט הם תוצאה של הבחירות שלנו בעבר:
כסיל הוא אדם השונא ללמוד חכמה; זימה = מעשים רעים ומתועבים. כשחוק לכסיל עשות זימה = עבור אדם השונא ללמוד, עשיית מעשי זימה היא כמו שחוק - הוא עושה אותם באופן אוטומטי, בלתי-נשלט, כי התרגל לחיות בלי מעצורים ובלי שליטה עצמית.
איש תבונה = איש היודע לנתח ולהסיק מסקנות; וחכמה לאיש תבונה = עבור איש תבונה, עשיית מעשי-חכמה היא כמו שחוק - הוא עושה מעשי-חכמה באופן אוטומטי, כי הוא כבר התרגל לחיות בחכמה ולהשתמש בה באופן מעמיק - לא רק ללמוד אלא גם להסיק מסקנות. גם אם הוא שוכח משהו ממה שלמד - הוא יכול לפתח את זה מחדש בכוח תבונתו.
אכן, יש תגובות שקשה לנו לשלוט בהן - אך זה רק משום שבחרנו בדרך חיים מסויימת. הבחירה היא בידינו - לחיות כמו כסיל או כמו איש-תבונה.
2. ולענ"ד, שחוק = משחק, משל לדבר שאנחנו עושים לשם בילוי והנאה. הפסוק מלמד, שכדאי לנו לבחור את המשחקים המתאימים למי שאנחנו רוצים להיות. אדם הבוחר במשחקים של עשיית זימה הוא כסיל, ואדם הבוחר במשחקים של חכמה הוא איש תבונה. ו"כשם ששמח הכסיל בעשותו את הזימה, כך שמח איש תבונה כשלומד איזה דבר של חכמה" (רמ"ד ואלי). ראו גם "הקבלות".
הקבלות
1. בשני מקומות נוספים בספר משלי מדובר על משחקים:
- (משלי ח ל): "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת. מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם"*.
- (משלי כו יט): "כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הלא מְשַׂחֵק אָנִי"*.
נראה שהפסוק שלנו מתייחס לשני סוגי המשחקים:
- כשחוק לכסיל עשות זימה - אצל הכסיל, מעשי זימה ורשע הם כמו משחק; הוא נהנה ממשחקים שיש בהם אלימות, הרס ורמאות, כמו אותו איש הנזכר במשלי כו19.
- וחכמה לאיש תבונה - אצל איש התבונה, המשחקים הם מסוג אחר לגמרי; הוא נהנה ממשחקים שיש בהם חכמה ומחשבה, כמו החכמה המדברת במשלי ח31.
אם כך, ניתן להבחין בין כסיל לבין איש תבונה גם לפי המשחקים שהם משחקים.
2. לאחר פטירתו של גדעון השופט, אבימלך בנו רצח את שבעים אחיו ועלה לשלטון בעיר שכם (שופטים ט). מעשה זה נרמז ב(הושע ו ט): "וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים, דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ". ייתכן שגם הפסוק שלנו רומז למעשה זה: לכסיל, מעשה-זימה כמו רצח שבעים איש נחשב כמו שחוק - בעיניו זה אמצעי כשר ב"משחק" להשגת השלטון. אולם החכמה האמיתית נמצאת בפיו של איש תבונה - יותם בן גדעון. הוא נמלט מאבימלך ונשא משל של דברי-חכמה, שבו חזה שאבימלך ייפול תוך זמן קצר וישרוף גם את תומכיו, וכך אכן קרה (שופטים שם).
גם את הפסוק הבא אפשר לקשר לאבימלך - ראו שם "הקבלות".
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי י כג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.
