מצודות על שופטים יד
<< · מצודות על שופטים · יד · >>
פסוק ב
מצודת דוד
"קחו אותה וגו'" - כי גיירה טרם לקחה לשיהיה לו בה קדושין (ראה רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכות יד -טז)פסוק ג
מצודת ציון
"האין" - וכי אין
"ישרה" - מלשון ישר וטובפסוק ד
מצודת דוד
"מושלים בישראל" - ואם הכה בהם בלא עלילה היו הפלשתים חושבים שבני ישראל הסיתוהו והיו נוקמים מהם מה שאין כן על ידי עלילה כי אז יאמרו שמדעתו עשה
"מה' היא" - ה' נתן זאת בלבו
"כי תואנה" - כי בדבר זה יהיה הוא מבקש מפלשתים עלילה להרוג בהם
מצודת ציון
"תואנה" - עלילה כמו (מלכים ב ה ז)מתאנה הוא ליפסוק ה
מצודת דוד
"לקראתו" - בהיותו לבדו
מצודת ציון
"כפיר אריות" - ארי בחורפסוק ו
מצודת דוד
"ולא הגיד" - על כי לא היה נחשב בעיניו לגודל גבורה להתהלל בדבר
"ומאומה אין בידו" - לא היה בידו דבר מה מכלי זיין להעזר בו
"כשסע הגדי" - רצה לומר בקלות כמו שקורעין את הגדי
מצודת ציון
"ותצלח" - ועברה כמו (שמואל ב יט יח)וצלחו הירדן
"וישסעהו" - ענין קריעה לשנים כמו (ויקרא א יז)ושסע אותו בכנפיופסוק ז
מצודת דוד
"ותישר בעיני שמשון" - גם בזה כי מצא בה חכמה
"וידבר לאשה" - שמשון עצמו דבר עמה להכיר בה אם היא משכלת
מצודת ציון
"ותישר" - מלשון ישרפסוק ח
מצודת דוד
"ודבש" - מן הדבורים היה בה הדבש
"וישב" - כי מתחלה עשה רק שידוכין וחזר לבית אביו ואחר זמן שב לקחתה
מצודת ציון
"מימים" - מסוף ימים ולא פירש כמה או ימים רצה לומר שנה
"ויסר" - סר ממקום מהלכו
"מפלת" - נבלת הארי במקום מפלתו
"עדת דבורים" - אסיפת דבורים ואמר עדת בלשון שאלה וכן (משלי ל כו)השפנים עם לא עצום
"בגוית" - בגוף כמו (שמואל א לא יב)גוית שאולפסוק ט
מצודת דוד
"וירדהו" - מגוית האריה רדה הדבש אל כפיו
"הלוך ואכל" - בעת ההלוך היה אוכל
מצודת ציון
"וירדהו" - ענין הלקיחה ממקום דבוקו וכן (ירמיהו י ו)רדנו לא נשוב בדברי רבותינו זכרונם לברכה (שבת קיז ב) רדיית הפתפסוק י
מצודת דוד
"וירד אביהו" - מתחלה ירד אביו להכין צרכי המשתה כי שמשון עשה שם המשתה משלו כי כן דרך הבחורים לעשות המשתה משלהם בעת הנשאם ולזה ירד אביו בתחלה להכין הכלפסוק יא
מצודת דוד
"ויהיו אתו" - לדבר עמו ולשמחו
"כראותם" - כאשר ראו האשה ואביה את שמשון בא אחר אביו
מצודת ציון
"מרעים" - חברים ושושביניםפסוק יב
מצודת דוד
"ומצאתם" - רצה לומר אם תבינו לאמיתת הדבר
"אחודה וגו'" - אשאל אתכם חידה ואם תגידו ביאור החידה במשך ימי המשתה
מצודת ציון
"אחודה" - ענין דבר הסתום שקשה לדעתו
"סדינים" - שם מלבוש מה
"חליפת בגדים" - יקראו כן כי דרך להחליפם בכל פעםפסוק יג
מצודת דוד
"חודה" - רצה לומר אמור החידה ולתוספת ביאור אמרו חידתךפסוק יד
מצודת דוד
"מהאוכל" - מהדבר האוכל זולתו יצא דבר מאכל ומדבר חזק יצא דבר מתוקפסוק טו
מצודת דוד
"הלא" - כי לא לרשת ורצה לומר הקריאה היתה לשמוח ולא לרשת ועתה ראינו שהכוונה היתה לרשת
"הלירשנו" - וכי לרשת אותנו קראת לנו על המשתה בתמיה
"ויגד לנו" - רצה לומר לך יגיד לצרכנו כי תשובי ותגיד לנו
"ביום השביעי" - לא לימי המשתה אלא על יום השבת יאמר והיה רביעי לימי המשתה ובעבור כי בשבת לא התמיד שמשון לשבת עמהם מצאו מקום לדבר אל האשה
מצודת ציון
"ויגד לנו" - רצה לומר לצרכינופסוק טז
מצודת דוד
"לא הגדתה" - הביאור מן החידהפסוק יז
מצודת דוד
"כי הציקתהו" - היתה דוחקת אותו מאוד ומנעה עצמה ממנו וכדומה
"אשר היה להם המשתה" - רצה לומר אשר הדרך לשמוח בהן והיא בכתה
"שבעת הימים" - רצה לומר עד כלות שבעת הימים
מצודת ציון
"הציקתהו" - ענין צרה ודחק כמו (ישעיהו ח כב)מעוף צוקהפסוק יח
מצודת דוד
"לולא חרשתם" - רצה לומר אם לא גלתה לכם אשתי לא הייתם יודעים החידה ואמר בלשון משל או שאמר אם לא היתה חתירת מחשבותיכם באמצעות אשתי לשהיא תחקור ממני להגיד לכם לא מצאתם חידתי (ולפי שמלת חרישה היא משותפת לחרישה ממש ולחתירת המחשבה כינה אשתו בשם עגלה המלומדת לחרוש והיא מליצה נאותה)
"מה מתוק" - אין דבר יותר מתוק מדבש
"בטרם יבא החרסה" - בעוד לא עבר יום השביעי שהוא סוף הזמן שקבעו
מצודת ציון
"יבוא" - ענין שקיעה כמו (בראשית כח יא)כי בא השמש
"החרסה" - השמש כמו (לעיל ח יג) מלמעלה החרס
"לולא" - אם לא
"חרשתם" - מלשון חרישה גם היא מענין חתירת המחשבה והעיון בדבר כמו (משלי ג כט) אל תחרוש על רעך רעהפסוק יט
מצודת דוד
"ויחר אפו" - על אשתו בעבור שגלתה מצפונו
מצודת ציון
"ותצלח" - ועבר כמו (שמואל ב יט יח)וצלחו הירדן
"חליצותם" - ענין שליפה כמו (דברים כה י)חלוץ הנעל ורצה לומר הבגדים שחלץ מהם או הבגדים יקראו כן כאשר יקראו חליפות על שם שמחליפים בכל פעם וזהו בהסרת ושליפת הבגדים שהוא לבוש בהם ולזה יקראו גם חליצות