מצודות על שופטים טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על שופטים · טז · >>

תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאמר" - ואמרו נמתין עד אור הבוקר בבואו לצאת דרך השער ונהרגנו אז

"ויתחרשו" - שתקו ועשו עצמם כאלו אינם יודעים ממנו ולבל יהיה נשמר מהם או כל הלילה חשבו מחשבות איך להמיתו

"בשער העיר" - להרגו בבואו לצאת מן השער

"ויסבו" - סבבו בעיר לבקשו כי לא ידעו לאיזה בית נכנס

"לעזתים לאמר" - לאנשי עזה נאמר

מצודת ציון

"ויתחרשו" - ענין שתיקה כמו (במדבר ל ה) והחריש לה או הוא מענין חתירת המחשבה כמו (משלי ג כט)אל תחרוש על רעך רעה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויסעם" - עקרם ממקומם עם הבריח המבריח לנעול הדלתות

"ויאחז" - כי מצאם נעולות

מצודת ציון

"המזוזות" - הם העמודים מצדי הפתח מזה ומזה

"ויסעם" - מלשון נסיעה רצה לומר עקרם ממקומם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איש" - כל איש ואיש מאתנו

"במה" - בעבור מה גדול כוחו כל כך ובמה יותש כוחו לשנוכל לאסרו ולענות אותו ביסורים

"פתי אותו וראי" - רצה לומר פתיהו שיאמר לך ואל תאמיני בו עד שתראי בנסיון שהאמת אתו

מצודת ציון

"פתי" - ענין הסתה והרבות דברים

"ואסרנוהו" - מלשון מאסר

"לענותו" - מלשון עינוי

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובמה תאסר" - באיזה דבר תאסר לשיוכל מי לענותך לבל תוכל לנתק המאסר ודבריה כאומר הראה לי חיבה יתירה וגלה אלי מצפוני לבך

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאחד האדם" - כשאר כל אדם

"אשר לא חרבו" - כפל הדבר לתוספת ביאור

מצודת ציון

"יתרים לחים" - חבלים משבטים לחים כמו (איוב ל יא)יתרי פתח

"חרבו" - יבשו כמו (בראשית ח יג)חרבו המים

"וחליתי" - תרגם יונתן ואחלוש

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותאסרהו בהם" - לבחון אם אמת הדבר

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא נודע כחו" - לא היה נודע בזה תכלית גבול כחו כי לדבר קל היה נחשב למול כחו ובקלות נתקם

"בהריחו אש" - רצה לומר כשהוא קרוב אל האש ורק מריח את האש והוא מלשון מליצה

"ותאמר אליו" - אחר שאסרה אותו אמרה לו אתה שמשון פלשתים באו עליך בכדי שיתחזק לנתק היתרים ואם ינתקם תאמר שלנסותו עשתה ואם לא יוכל לנתקם הרי האורב מוכן

"והאורב יושב" - שאם תראה שאמת הדבר יקחוהו

מצודת ציון

"וינתק" - ענין ההעתק והקריעה לשנים וכן (ירמיהו ה ה)נתקו מוסרות

"פתיל" - חוט כפול ושזור כמו (במדבר טו לח)פתיל תכלת

"הנערת" - הוא פסולת הפשתן המנערים ומשליכים ממנה בעת הנפוץ כמו (ישעיהו א לא)והיה החסון לנערת ורצה לומר חוט המנוער מהפסולת שהוא נוח להשרף בקל

"בהריחו" - מלשון ריח ועל דרך הרחבה והפלגה ידבר

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עתה הגידה" - אמיתת הדבר

מצודת ציון

"התלת" - ענין לעג ושחוק כמו (שמות ח כה)אל יוסף פרעה התל

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עם המסכת" - עם השתי המסודר לאריגה ורצה לומר כאשר תעשה כזאת אז יותש כחי ובכל דבר אשר תאסרני לא אוכל לנתקם מעתה

"שבע מחלפות" - שבעה תלתלי הראש כי נזיר היה וגדל שער ראשו

"עד הנה וגו'" - רצה לומר אם רצית להתל בי בדרך שחוק הן עד הנה התלת בי ועשית את שלך אבל עתה הגידה לי האמת ואל תוסיף התל בי

מצודת ציון

"תארגי" - מלשון אריגה

"מחלפות" - הם קווצות ותלתלי שער הראש ועל כי יוחלפו בהתגלחם יקראו מחלפות

"המסכת" - הוא השתי כשהוא מסודר וערוך על יתד האריג ובמשנה בנגעים (יא ט) בנפש המסכת והמסדר השתי יקרא מיסך כמו (משנה שבת ז ב) והמיסך והעושה שתי בתי נירין

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויסע" - כשבא לשמוט שער ראשו עקר היתד עם המסכת הכרוך בו הנארג עם שער ראשו

"וייקץ משנתו" - כי מה שאסרתו בתחלה ביתרים ובעבותים עשתה כשהיה נעור אולם לארוג תלתלי הראש לא היה מניח אם היה נעור שהרי הנזיר אסור אפילו לסרוק ראשו פן יתלוש השער (נזיר מב א) ולזה ארגה כשהוא ישן

"ותתקע ביתד" - אחר שארגה המחלפות אשר חשבה שבזה יותש כחו בקשה לנסות הדבר ותקעה המחלפות כשהם ארוגים עם המסכת לתחבם בחוזק רב סביב יתד הארג לראות אם יוכל לשמטם

מצודת ציון

"ותתקע" - ענין נעיצה בחוזק רב כמו (לעיל ד כא) ותתקע את היתד

"ביתד" - הוא יתד הארוג והוא עץ עגול שלפני האורג יכרוך עליו בגלגולו את חוטי השתי המסודר לאחר האריגה ובמשנה (כלים כא א) נקרא כובד התחתון

"וייקץ משנתו" - ענין ההערה מהשינה

"ויסע" - עקר ממקומו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולבך אין אתי" - רצה לומר אהבתך מן השפה ולחוץ ולא בלב שלם

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותאלצהו" - אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה ט ב) שהיתה שומטת עצמה מתחתיו בשעת התשמיש

"ותקצר נפשו למות" - לא היתה דעתו רחבה עליו עד כי היה קרוב למות

"הציקה" - צערה אותו בדברים כל יום ויום

מצודת ציון

"הציקה" - מלשון צוקה וצרה

"ותאלצהו" - תרגם יונתן ודחקתיה ואין לו דומה במקרא

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל לבו" - כל מצפון לבו

"אם גלחתי" - כאשר אתגלח יסור כחי הרב

מצודת ציון

"מורה" - תער

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הכסף" - שהבטיחו לה בשכרה

"עלו הפעם" - רצה לומר בואו והבו שכרי

"ותרא וגו'" - כי ניכרין דברי אמת (סוטה ט ב) על כי ראתה אותו נוהג נזירות

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותחל לענותו" - גילוח השער יקרא התחלת העינוי כי בזה סר כחו ומוכן הוא להיות מעונה ביד פלשתים

"לאיש" - למי שדרכו לגלח

"ותגלח" - על ידי מצותה אשר צותה לגלח

מצודת ציון

"ותישנהו" - מלשון שינה

"ותחל" - מלשון התחלה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי ה' סר" - בהגלח שער ראשו סר ה' מעליו וסר כחו

"ויאמר" - חשב לומר אצא גם עכשיו כמו בפעמים הקודמים ואתחזק לנעור מהשינה ולהראות גבורות ולזה לא ברח מפניהם

מצודת ציון

"ואנער" - ענין היקיצה בהתעוררות רב ובגבורה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהי טוחן" - ברחים של יד והיא מלאכה כבדה ובזויה

מצודת ציון

"וינקרו" - נקבו כמו (ישעיהו נא א) מקבת בור נקרתם

"בנחשתים" - בשלשלאות נחושת

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר גלח" - כמספר שבע המחלפות אשר גלח

מצודת ציון

"ויחל" - מלשון התחלה

"לצמח" - הוא תחלת הגדול

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולשמחה" - גם בעבור השמחה נאספו לשמוח ברבת עם

"ויאמרו וגו'" - בעת זבחם לעבודה זרה ובשמחתם אמרו נתן וגו'

"לזבח וגו'" - בחשבם שהעבודה זרה שלהם מסר את שמשון בידם

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויראו אתו" - ראוהו מרחוק כשהוא בבית האסורים

מצודת ציון

"ויהללו" - ושבחו

"מחריב" - מלשון חורבן וכליון

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצחק" - שמח לפניהם כדרך המשמח

"וישחק לנו" - רצה לומר ישמח אותנו בספור גבורותיו וכדומה

"כטוב לבם" - באכילה ושתיה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הניחה אותי" - הרף ידך ממני בכדי שאוכל למשש בידי את העמודים וגו' בכדי שאשען עליהם

"המחזיק בידו" - על כי נקרו עיניו היה מי מחזיק בידו והוליכו הדרך אשר ילך בה

מצודת ציון

"המחזיק" - האוחז

"והמישני" - מלשון משוש ונגיעה בדבר מה כמו (תהלים קטו ז)ידיהם ולא ימישון

"נכון" - נשען על מכונו

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נקם אחת" - עוד פעם אחת אנקום מפלשתים על מה שנקרו שתי עיני ורבותינו זכרונם לברכה אמרו (במדבר רבה ט) שאמר מה שנקרו עין אחת אנקום והשנית תהיה שמורה לעולם הבא

"האלהים" - רצה לומר חזקני נא אתה אלהים

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וילפת" - אחז העמודים וסמך ידו עליהם

"אחד" - עמוד אחד אחז בימינו וגו'

מצודת ציון

"וילפת" - ענין אחיזה כמו (רות ג ח)ויחרד האיש וילפת

"התוך" - האמצעית כמו (במדבר לה ה) והעיר בתוך

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רבים" - מרובים במספר

"ויט" - הטה העמודים בידיו

"תמות וגו'" - אהיה נהרג עמהם רצה לומר כל כך אני חפץ במיתתם עד שאהרג עצמי עמהם

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא שפט" - עם שאמר למעלה (טו כ) חזר וכתבו לומר שמשך הזמן שישב במאסר עלה בחשבון העשרים