מפרשי רש"י על שמות כה יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שמות כה:


יא


פסוק

(יא) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב.

רש"י

"מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ" - שלש ארונות עשה בצלאל שנים של זהב ואחד של עץ, וארבעה כתלים ושולים לכל אחד ופתוחים מלמעלה. נתן של עץ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של עץ (יומא עב, ב), וְחִפָּה שפתו העליונה בזהב נמצא מצופה מבית ומחוץ (תנחומא ויקהל ז; שקלים טז:):

"זֵר זָהָב" - כמין כתר מוקף לו סביב למעלה משפתו, שעשה הארון החיצון גבוה מן הפנימי עד שעלה למול עובי הכפורת ולמעלה הימנו משהו, וכשהכפורת שוכב על עובי הכתלים, עולה הזר למעלה מכל עובי הכפורת כל שהוא, והוא סימן לכתר תורה (שמו"ר לד, ב):

מפרשי רש"י

מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)

עריכה

גור אריה (כל הפרק)

עריכה

לבוש האורה (כל הפרק)

עריכה

דברי דוד (ט"ז) (כל הפרק)

עריכה

יריעות שלמה (מהרש"ל) (כל הפרק)

עריכה

מה שפירש"י מבית ומחוץ תצפנו. שלש ארונות כו' – נ"ל דדייק מדכתיב כאן ציפוי יתירא בקרא דלא הוי ליה למימר רק "וציפית אותו זהב טהור מבית ומבחוץ" מאי "תצפנו" לרמז שציפוי יתירה היה כאן והיינו שלש ארונות כנ"ל:

מנחת יהודה (כל הפרק)

עריכה

שלשה ארונות עשה בצלאל שנים של זהב וכו' - ואם תאמר מנא ליה לרש"י, דלמא לא היה רק אחד והיה מצופה מבית ומחוץ בזהב כדרך שהצורפים עושים. ויש לומר דפרשה זו של עשיית הארון שהיו מונחין בו הלוחות, יש בו כל אותיות של אל"ף בי"ת, לפי שבלוחות יש כל התורה, ולכך רומז בפרשה זו האל"ף בי"ת שהוא כל התורה, לבד מן הגימ"ל שאין בו, ומאי טעמא אין בו גימ"ל, אלא ודאי לא צריך לרמז הג' לפי שהארון עצמו היה ג'.
ועוד יש לומר דהוכחת רש"י מדכתיב: "וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ" - "תצפנו" למה ליה לא היה לו לכתבו אלא "וצפית אותו אותו מבית ומחוץ", אלא ודאי הכי פירושו "וצפית אותו זהב טהור" ומפרש והיאך יהיה הצפוי "מבית ומחוץ", אבל שפתיו העליונה לא היה מצופה, ולמה לא היה מצופה, אלא על כרחך צריכים אנו לומר דג' ארונות היו שם, שנים של זהב ואחת של עץ, והיו מכניסין של עץ בשל זהב, ואחר כך מכניסין של זהוב בשל עץ, ונמצא הארון מכוסה בזהב מבית ומבחוץ אבל שפתיו העליונה לא היה מכוסה, לכך נכתב "תצפנו" יתירה, שאחר כך תצפה שפתו העליונה, כלומר ג' ארונות היו, והיו נותנין זה לתוך זה וממילא היה מצופה מבית ומבחוץ לבד שפה העליונה, ואחר כך היה מצפה את שפתו:

וכשהכפורת שוכב על עובי הכותל כו' כזה: [לכאורה צריך להיות כאן ציור, אך לא נמצא בדפוסים]

ספר הזכרון (כל הפרק)

עריכה