מפרשי רש"י על שמות כה לט
| מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ה • פסוק ל"ט | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כז • כח • כט • לא • לז • לט • מ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ אֵ֥ת כׇּל־הַכֵּלִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
רש"י
"ככר זהב טהור" - שלא יהיה משקלה עם כל כליה אלא ככר לא פחות ולא יותר והככר של חול ששים מנה ושל קדש היה כפול ק"ך מנה והמנה היא ליטרא ששוקלין בה כסף למשקל קולוני"א והם ק' זהובים כ"ה סלעים והסלע ארבעה זהובים
רש"י מנוקד ומעוצב
כִּכַּר זָהָב טָהוֹר – שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִשְׁקָלָהּ עִם כָּל כֵּלֶיהָ אֶלָּא כִּכָּר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר (מנחות פ"ח ע"ב). וְהַכִּכָּר שֶׁל חוֹל שִׁשִּׁים מָנֶה, וְשֶׁל קֹדֶשׁ הָיָה כָּפוּל, מֵאָה וְעֶשְׂרִים מָנֶה (בכורות ה' ע"א). וְהַמָּנֶה הוּא לִיטְרָא שֶׁשּׁוֹקְלִין בָּהּ כֶּסֶף לְמִשְׁקַל קוֹלוֹנִיָּ"א, וְהֵם מֵאָה זְהוּבִים, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סְלָעִים, וְהַסֶּלַע אַרְבָּעָה זְהוּבִים.
מפרשי רש"י
[לה] שלא יהיה משקלה עם כל כליה כו'. לא בא לומר שיהא כל הכלים אשר הם למנורה הכל ביחד ככר לבד, דזה אינו כלל, כדאיתא במנחות (דף פח:) דלא באו מלקחיה ומחתותיה מן הככר. אלא בא לפרש הכתוב שאמר "ככר זהב תעשה את המנורה ואת כל כליה", שפירוש הכתוב שיהיה המנורה ואת כל כליה מככר זהב, והוא דעת רבי יהודה, ולא כרבי נחמיה דמפרש "ככר זהב תעשה את המנורה", "ואת כל הכלים האלה" תעשה זהב, ולא קאי "את כל הכלים האלה" רק לענין הזהב בלבד. ולפיכך אמר (רש"י) דפירוש הכתוב "ככר זהב תעשה את המנורה ואת כל כליה" ביחד ככר זהב, ולא יותר, שזהו משמעות הכתוב, דלענין עשייתה של זהב כבר כתב (פסוק לח) "ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור". ושם (מנחות דף פח:) מוקי ליה לרבי נחמיה דאתא לרבות פי נרות שיהיו של זהב. ואין זה משמעות הכתוב, לפיכך מפרש (רש"י) אליבא דרבי יהודה, דפירוש הכתוב "ככר זהב תעשה המנורה עם כל הכלים", ולא בא לאשמועינן מה הם הכלים האלה כלל, שאף על גב שכתב 'שלא יהיה משקלה עם כל כליה אלא ככר זהב', לא היה דעתו על כל הכלים המשמשים אל המנורה, רק על הכלים הכתובים בקרא, ואליבא דרבי יהודה אין הכלים שבכאן רק נרות שבאו מן הככר, ולא בא לפרש משמעות הכתוב "את כל הכלים האלה" על מה הוא קאי, ומהשתא יתורץ קושיות הרמב"ן:
[לו] והככר של חול כו'. פירוש, כי כל מנה הוא כ"ה סלעים, והככר הוא ששים מנה (רש"י כאן), נמצא כי יש בככר של חול אלף וחמש מאות שקלים. אבל בככר של קודש היו ג' אלפים שקלים, כדמוכח בפרשת פקודי (להלן לח, כה-כח) עיין שם, ועל כרחך מה שהיה הככר של קודש כפול משל חול, מפני שכל מנה משקל קודש היה חמישים שקלים, ושל חול כ"ה שקלים, נמצא ככר של קודש, דהוא ששים מנה, כפול משל חול, וכך איתא בפרק קמא דבכורות (דף ה.):