מ"ג שמות כה לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות כה · לט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ אֵ֥ת כׇּל־הַכֵּלִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כַּכְּרָא דְּדַהְבָּא דָּכְיָא יַעֲבֵיד יָתַהּ יָת כָּל מָנַיָּא הָאִלֵּין׃
ירושלמי (יונתן):
קַנְטְנַר דִּדְהַב דְּכֵי יַעֲבֵיד יָתָהּ יַת כָּל מָנַיָיא דִידָהּ הָאִלֵּין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ככר זהב טהור" - שלא יהיה משקלה עם כל כליה אלא ככר לא פחות ולא יותר והככר של חול ששים מנה ושל קדש היה כפול ק"ך מנה והמנה היא ליטרא ששוקלין בה כסף למשקל קולוני"א והם ק' זהובים כ"ה סלעים והסלע ארבעה זהובים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ככר זהב טהור" - שלא יהיה משקלה עם כל כליה אלא ככר לא פחות ולא יותר לשון רש"י וכן הוא פשוטו של מקרא אבל אם הדבר כן תימה גדול שלא יתן הכתוב משקל למנורה כמה יהיה בה מן הככר ויוכל לתת חצי הככר או יותר במלקחים ובמחתות שהם כלים נפרדים ממנה וימעט בה או שיתן במנורה ככר פחות מנה ובכל הכלים האלה מנה ועוד מה טעם שתשקל המנורה עם כלים רבים נפרדים במשקל הככר ולמה לא נתפרשו כמה יהיו המלקחים והמחתות שיעשו ממנו אבל אין דעת רבותינו כמו שאמר הרב אלא כך שנו חכמים במנחות (פח) מנורה ונרותיה באה מככר ולא מלקחיה ומחתותיה ומה אני מקיים את כל הכלים האלה לרבות את הנרות דברי רבי יהודה רבי נחמיה אומר מנורה באה מככר ולא נרותיה ומלקחיה ומחתותיה ומה אני מקיים את כל הכלים האלה שיהיו כלן של זהב ושם אמרו לדברי ר' יהודה שהיו הנרות מקשה עמה ואף על פי כן יקראם הכתוב הכלים האלה מפני שהם כלים לקבול השמן ויש להם שם בפני עצמן ובשאר המנורות נעשים נפרדין ממנה ולדברי ר' נחמיה אמרו שם שאין הנרות עמה מקשה והנה על דעת רבי יהודה לא יבא במשקל הככר אלא גוף המנורה במה שהוא עמה מקשה לא כלים נפרדים ממנה כלל ולדברי רבי נחמיה אמרו שם ומה אני מקיים את כל הכלים האלה שיהיו כלן של זהב ולא נצרכא אלא לפי נרות ועל דרך הפשט יאמר ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה יעשה זהב טהור כי לא פירש תחלה בנרות שיהיו זהב כלל וכן במעשה אמר (להלן לז כג) ויעש את נרותיה שבעה ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור ואין זהב טהור חוזר רק על המלקחים והמחתות וחזר ואמר (שם כד) ככר זהב טהור עשה אותה ואת כל כליה שעשה כל כליה זהב טהור ולא מן הככר ויכנס עוד בכלל כל כליה כלי השמן שהרי עשה לה כלים רבים מלבד אלה הנזכרים כמו שנאמר במסעות (במדבר ד ט) וכסו את מנורת המאור ואת נרותיה ואת מלקחיה ואת מחתותיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם והכתוב שאמר (שם ח ד) עד ירכה עד פרחה מקשה היא כפי פשוטו כך נראה שגופה מקשה ולא נרותיה וכל זה לפי שטת הגמרא אבל בברייתא של מלאכת המשכן (אוצר מדרשים ט דף ש"א ב) שנויה בענין אחר מנורה שעשה משה במדבר היתה באה של זהב וטעונה מקשה וטעונה גביעים כפתורים ופרחים שנאמר (לעיל פסוק לא) ועשית מנורת זהב טהור שומע אני יעשה אברים אברים וידביקם ת"ל ממנה יהיו (פסוק לו) מנין לרבות את נרותיה שיהיו ממנה ת"ל יעשה (בפסוק שלפנינו) יכול שאני מרבה גביעיה כפתוריה ופרחיה ת"ל אותה (שם) ומה ראית לרבות את נרותיה ולהוציא גביעיה כפתוריה ופרחיה אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את נרותיה שהן נעשין עמה ומוציא אני גביעיה כפתוריה ופרחיה שאין נעשין עמה ומנין לרבות מלקחיה ומחתותיה ת"ל יעשה (שם) יכול שאני מרבה את הצבתים ואת המלקטאות ת"ל אותה (שם) ומה ראית לרבות מלקחיה ומחתותיה ולהוציא את הצבתים ואת המלקטאות אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני מלקחיה ומחתותיה שהן משתמשין עמה ומוציא אני את הצבתים ואת המלקטאות שאין משתמשין עמה רבי יהושע בן קרחה אומר אותה מככר ואין כליה מככר שנאמר ככר זהב טהור יעשה אותה ומה אני מקיים ואת כל כליה (להלן לז כד) שיהיו זהב טהור עד כאן הברייתא ונראה ממנה שהיו הנרות והמלקחים והמחתות כלן עמה מקשה ואין המלקחים צבתים אבל עשה על פי הנרות טס של זהב פותח וסוגר ושוכב עליו שלא יפול בשמן דבר כאשר עושים היום במנורות של מלכים והוא מלשון ולשוני מודבק מלקוחי (תהלים כב טז) שיקרא מה שעל הלשון ומתחתיו "מלקוחים" שהם לוקחים הלשון באמצעם והמחתות הם ספלים שתחת כל נר ונר לחתות ניצוצי אש שיפלו ממנה והכל מקשה ובאין מן הככר אבל הצבתים והמלקטים שאין תשמישן בעצמה אבל הם כלים נפרדים ממנה ואינן חבור בה אין באין מן הככר כלל וכן מיעטו בברייתא זו גביעיה כפתוריה ופרחיה שאם רצה שלא לעשותה עמה מקשה רשאי ונתן הטעם לפי שאין נעשין עמה כלומר שאין מעכבין בה שאם עשאה של שאר מיני מתכות אינה באה גביעים כפתורים ופרחים (מנחות כח) אבל קנים מעכבין בה לעולם ולפי הברייתא הזו אמר הכתוב ואת כל כליה (להלן לז כד) לרבות שעשה לה כל הכלים הצריכין לשמושה והראוין לה זהב והם הצבתים והמלקטאות שצריכין לכל המנורות בתשמישן וכן לכל כלי המשכן וגו' (להלן כז יט) כלים הצריכים למשכן לא פירש אותם ולא הזכיר בהם רק שיהיו נחושת אבל ככר זהב טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה הם הנזכרים בה וכולם מקשה עמה ויתכן שגם מה שאמר במעשה ואת כל כליה (להלן לז כד) רמז לכלים האלה הנזכרים בה שהיו כלם עמה ככר זהב כפשוטו של מקרא אבל כלי שמנה לא הוזכרו במעשה כאשר לא הוזכרו בצוואה וברצון עצמם עשו אותם ואולי לא עשאם בצלאל אבל יחידים עשו אותם ומסרום לצבור ועל הכלל גופה באה מככר ואין דבר שחוץ לגופה בא מן הככר לדברי הכל

<< · מ"ג שמות · כה · לט · >>