מפרשי רש"י על שמות כה לז
| מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ה • פסוק ל"ז |
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כז • כח • כט • לא • לז • לט • מ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ׃
רש"י
"את נרתיה" - כמין בזיכין שנותנין בתוכן השמן והפתילות
"והאיר על עבר פניה" - עשה פי ששת הנרות שבראשי הקנים היוצאים מצדיה מסובים כלפי האמצעי כדי שיהיו הנרות כשתדליקם מאירים אל עבר פניה מוסב אורם אל צד פני הקנה האמצעי שהוא גוף המנורה
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶת נֵרוֹתֶיהָ – כְּמִין בָּזִיכִין שֶׁנּוֹתְנִין בְּתוֹכָן הַשֶּׁמֶן וְהַפְּתִילוֹת.
וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ – עֲשֵׂה פִי שֵׁשֶׁת הַנֵּרוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַקָּנִים הַיּוֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ מְסֻבִּים כְּלַפֵּי הָאֶמְצָעִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת כְּשֶׁתַּדְלִיקֵם מְאִירִים "אֶל עֵבֶר פָּנֶיהָ": מוּסָב אוֹרָם אֶל צַד פְּנֵי הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא גּוּף הַמְּנוֹרָה.
מפרשי רש"י
[לד] עשה פי ששת הנרות כו'. רוצה לומר שאין פירוש "והאיר על עבר פניה" כמשמעו, שלא יהיו מאירים הנרות רק אל עבר פניה, דהיינו על כל הצד, ויהיו הנרות כל אחד מאיר נוכח עצמו, שאין הדבר כן, רק כל הנרות מאירים כלפי האמצעי. וכן איתא בספרי (במדבר ח', ב') "והעלה נרותיה והאיר על עבר פניה", שומע אני יהיו הנרות דולקים על כל פני המנורה, תלמוד לומר (שם) "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", שיהיו הנרות מקבילים את המנורה, והמנורה מקבילה את הנרות:
ומה שאמר כאן שיעשה 'פי ששת הנרות וכו, וקרא כתיב (שם) "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", הא לא קשיא כלל, ד"מנורה" דהוא קנה האמצעי - לחוד, והנר שעליה - לחוד, דאין נר אמצעי יקרא מנורה כלל, רק גוף המנורה (ד) נקרא מנורה, לא הנרות. תדע לך, דהא אליבא דרבי נחמיא בגמרא (מנחות דף פח:) לא היו הנרות באים מן הככר, שנאמר (ר' פסוק לט) "ככר זהב תעשה המנורה", ולא היה בכלל זה הנרות אלא גוף המנורה, שתראה שאין נקרא "מנורה" רק גוף המנורה. וכן אליבא דרבי יהודה דסבירא ליה (מנחות דף פט:) דאף הנרות באים מן הככר, אין הנרות בכלל המנורה, שהרי כתיב (ר' פסוק לט) "ככר זהב תעשה המנורה ואת כל כליה", והוא סבור ד"כליה" הכתובים כאן הם הנרות, ואם כן אין הנרות בכלל המנורה, רק בשם בפני עצמם. והרי שייך שפיר שיהיו כל שבעת הנרות "יאירו אל מול פני המנורה", שהוא קנה האמצעית, שלא תהיה נר האמצעי נוטה אל הצדדין, רק "אל מול פני המנורה", דהוא קנה האמצעי. והיינו שפירש רש"י שיהיו מוסבים אל מול 'קנה האמצעי', ולא פירש שיהיו מוסבים אורם אל צד 'נר האמצעי', אלא נגד 'קנה האמצעי', וזהו בודאי שפיר, שאז שייך לומר "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות":
ומה שאמר (רש"י כאן) 'ששת הנרות שבראשי הקנים וכו, נקט 'ששה', מפני כי אלו ששה היה בהם שינוי, שלא היו עומדים כסדר, רק מוסבים, ונוטה אורם כלפי קנה האמצעי, אף על גב דגם עליו שייך לומר 'אל מול פני המנורה', היינו שלא יהיה נוטה מן פני המנורה, ויהיה עומד בשוה, אבל לא היה בו שינוי, ולא בא להזכיר כאן רק השינוי איך יטה הששת נרות, והאמצעי יהיה עומד כסדר בלא שינוי, ובזה יהיו כל הנרות מאירים נגד קנה האמצעי, ואין כאן קושיא כלל, והכל נכון:
והרא"ם האריך ופירש פירושים שאינם לפי השורש, גם פירוש שלו אינו נכון כלל, ובפרשת בהעלותך (במדבר ח', ב') שם נתבאר יותר, ואין צריך כלל, כי זה פשוט ואין בו ספק. וזהו פירוש ספרי שיהיו הנרות מקבילים את המנורה, והמנורה - הנרות, כמו שאמרנו, שבזה הצד יהיה הקנה האמצעי מקביל את הנרות, והנרות מקבילים המנורה, שהוא פני המנורה. קצרתי כאן, ובפרשת בהעלותך שם נתבאר עיקר פירוש זה: