מנחת יהודה על רש"י שמות כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מנחת יהודה · על רש"י שמות · כה · >>

פסוק יא[עריכה]

שלשה ארונות עשה בצלאל שנים של זהב וכו' - ואם תאמר מנא ליה לרש"י, דלמא לא היה רק אחד והיה מצופה מבית ומחוץ בזהב כדרך שהצורפים עושים. ויש לומר דפרשה זו של עשיית הארון שהיו מונחין בו הלוחות, יש בו כל אותיות של אל"ף בי"ת, לפי שבלוחות יש כל התורה, ולכך רומז בפרשה זו האל"ף בי"ת שהוא כל התורה, לבד מן הגימ"ל שאין בו, ומאי טעמא אין בו גימ"ל, אלא ודאי לא צריך לרמז הג' לפי שהארון עצמו היה ג'.
ועוד יש לומר דהוכחת רש"י מדכתיב: "וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ" - "תצפנו" למה ליה לא היה לו לכתבו אלא "וצפית אותו אותו מבית ומחוץ", אלא ודאי הכי פירושו "וצפית אותו זהב טהור" ומפרש והיאך יהיה הצפוי "מבית ומחוץ", אבל שפתיו העליונה לא היה מצופה, ולמה לא היה מצופה, אלא על כרחך צריכים אנו לומר דג' ארונות היו שם, שנים של זהב ואחת של עץ, והיו מכניסין של עץ בשל זהב, ואחר כך מכניסין של זהוב בשל עץ, ונמצא הארון מכוסה בזהב מבית ומבחוץ אבל שפתיו העליונה לא היה מכוסה, לכך נכתב "תצפנו" יתירה, שאחר כך תצפה שפתו העליונה, כלומר ג' ארונות היו, והיו נותנין זה לתוך זה וממילא היה מצופה מבית ומבחוץ לבד שפה העליונה, ואחר כך היה מצפה את שפתו:

וכשהכפורת שוכב על עובי הכותל כו' כזה: [לכאורה צריך להיות כאן ציור, אך לא נמצא בדפוסים]

פסוק יב[עריכה]

שנים מכאן ושנים מכאן לרחבו של ארון - אבל אי היה שנים מכאן ושנים מכאן לארכו של ארון, לא היו יכולין שני בני אדם הנושאין לילך זה בצד זה, לפי שלא יהיה ביניהם אלא אמה וחצי:

פסוק טו[עריכה]

לא יסורו ממנו. לעולם - הוכחת רש"י מדכתיב בתחלה "בטבעֹת הארון יהיו הבדים" למה ליה למכתב אחר כך "ולא יסורו ממנו":

פסוק כב[עריכה]

הרי וי"ו זו יתירה - אף על פי שאין כתיב "ואת" בוי"ו, בספר תורה של רש"י היה כתיב בוי"ו על פי המסורת: