מועד קטן יא א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
ליריד של עכו"ם אולוקחים בהמה עבדים ושפחות בתים שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידן רב בשרא לחייא בר אשי למיגדל אוהרי בחולא דמועדא מאי טעמא מעשה הדיוט הוא אבל גאיזלי אסור מאי טעמא מעשה אומן הוא רב יהודה דשרא לאמי תנורא למיגדל תנורי ולרב' בר עשבי למיגדל מהולתא איני והא תני רבה בר שמואל ושוין שאין גודלין תנור לכתחילה לא קשיא הכאן בימות החמה כאן בימות הגשמים:
מתני' ועושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן זשפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים חהציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד טובלבד שלא יתכוין לעשות מלאכתו במועד יוכל כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן:
גמ' היכי דמי מעשה הדיוט רב יוסף אמר בהוצא ודפנא במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט:
שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה:
השתא במעגילה אמרת שרי ביד וברגל מיבעיא הכי קאמר שפין את הסדקין ומעגילין אותן כעין מעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים:
הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד:
ורמינהי עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים כו' עד ימיו אין מכאן ואילך לא לא קשיא כאן בדנפחי כאן בדנגרי מתקיף לה רב חסדא יאמרו קלא רבה אסיר קלא זוטר שרי אלא אמר רב חסדא לא קשיא הא במגלי הא בחציני רב פפא אמר כאן קודם גזירה כאן לאחר גזירה רב אשי אמר הא ר' יהודה הא ר' יוסי דאמר ר' יצחק בר אבדימי מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי אמר רבינא כמאן מדלינן האידנא קביותא דדשא בחולא דמועדא כמאן כר' יוסי:
כבשין שהוא יכול לאכול במועד כובשן:
בדיתא לבאי כוורי אזיל כולי עלמא צוד אייתו כוורא שרא להו רבא למימלח מינייהו אמר ליה אביי והא תנן כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן אמר ליה כיון דמעיקרא אדעתא דאכילה אייתינהו ואי שביק להו פסדי כפרקמטיא האבד דמי ושרי ואיכא דאמרי כשרי להו רבא מיצד מיזל אייתויי ומימלח אמר ליה אביי והא אנן כבשין שהוא יכול לאכול מהן כובשן תנן אמר ליה הני נמי מיתאכלי אגב איצצא כי הא דשמואל עבדו ליה שיתין איצצי ואכל רבא איקלע לבי ריש גלותא עבדי ליה שיתין איצצי ואכל רב איקלע לבי רב שפיר אייתו לקמייהו ההוא כוורא תילתא בישולא תילתא מילחא ותילתא טוויא אמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא סמוך למיסרחיה מעלי ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא טווייא באחוה אסוקיה באבוה מיכלי בבריה אשתי עליה אבוה ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא תחלי וחלבא מיא ולא שיכרא שיכרא ולא חמרא:
רש"י
[עריכה]
יריד של עכו"ם - יומא דשוקא:
ומעלה בערכאות - לקיימן בחתימתן דכיון דהשתא הוא דמשכח להו וליומא אחרינא לא שרי:
אוהרי - שצדין בו דגים שקורין רוש"א:
איזלי - רשתות שצדין בו עופות:
למגדל תנורא - לעשות התנור מחדש:
מהולתא - נפה:
בימות החמה - כלומר כשיש ימות החמה כגון בפסח דחבול עלמא שאין יורדין בו גשמים מותר לעשות בו תנור לפי שלאלתר יבש ויכולין לאפות בו פת ברגל לצורך הרגל:
כאן בימות הגשמים - כלומר כשיורדין הגשמים ברגל כגון בסוכות אין עושין תנור לפי שאינו יבש לאלתר עד לאחר הרגל ועבד טירחא שלא לצורך הרגל:
מתני' מעקה למרפסת - כותל קטנה העושין על האיצטבות שלפני העליות גדולות כעין שיש על שפת נהר רייניס:
שפין את הסדקין - שבתנור:
ומעגילין אותן במעגילה - שגוללין על קרקעות התנור עץ גדול עגול כדי לסתום הסדקין:
ביד וברגל - שלוקח בידו עץ ובועטין ביד על התנור לסתום הסדקים או בועט ברגלו על קרקעות התנור:
מחלצים - עץ כעין רגל שדוחקו במעזיבה לסתום הסדקין ויש בו מעשה אומן יותר ממעגילה:
ציר - רגל הדלת כמו הדלת תסוב על צירה (משלי כו):
צינור - הוא החור שבאסקופא התחתונה כמו צינורא דדשא:
הקורה - מה שעל הפתח שתחזור בו הדלת וקורין אוברטו"ר:
מנעול - בלבדור"א:
ובלבד שלא יתכוין לעשות מלאכתו במועד - כשיש לו לתקן כל אילו בשאר ימות השנה ומניחו עד המועד:
וכבשין - של ציר כלומר דגים ושאר דברים שכובשים במלח שיכול לאוכלן במועד שלא יהא צריך להמתין באכילתן עד לאחר המועד שיהו נכבשין מהר וראויין לאכול מיד:
גמ' הוצא - הוצי דקל:
דופנא - עבדי לחיים של גדר:
ואינו טח בטיט - זה הוא מעשה הדיוט:
מעגילה - דרך אומנות יותר:
ביד וברגל - דלאו מעשה אומן הוא לא כל שכן:
כעין מעגילה - ולא מעגילה ממש אלא כעין מעגילה ביד וברגל:
עד ימיו - של יוחנן כ"ג היה פטיש מכה בירושלים בחולו של מועד והוא גזר עליו ובטלו אלמא אסור ומתני' קתני ומתקנין מנעול ומפתח:
מתניתין דמתקנין אלו בחוש"מ בדנגרי - במנעול של עץ שרי דלא הוי קלא רבה:
בדנפחי - דפטיש היינו קורנס אסור דהוי קלא רבה ואולודי קלא אסור:
מגלי - מסר הגדול שרי דלא מוליד קלא כלום:
בחציני - ברר"א אסיר דהוי אולודי קלא טפי:
לאחר שגזר - יוחנן כ"ג:
הא ר' יהודה הא ר' יוסי - בפירקא דלקמן (דף יב.) דרבי יוסי לא בעי לשנויי לדבר האבד ומתני' דשרי הכא כל הני בלא שינוי ר' יוסי היא:
כמאן מדלינן האידנא קביותא דדשא - כשיוצאין מסמרים של עץ מן הקורה שעל הפתח דשרי למיעבד בלא שינוי:
בדיתא - שם נהר:
לבאי - שם מקום:
כוורי - הכי עשו דרך לנהר שיצאו מימיו ונשתיירו שם דגים הרבה:
למימלח - הרבה אע"פ שאין יכולים לאוכלן במועד שהרי היו מלוחין הרבה:
כבשין - בחומץ ובמלח שקורין קונפושט"א והכא נמי כיון שמלחן הרבה כדי להצניען תו לא חזו במועד:
אמר ליה הני נמי - דמלחינהו:
מתאכלי - במועד:
אגב איצצא - שמושך המלח מהן:
שיתין איצצי - כלומר רוחצין אותו הרבה פעמים מצצי ליה ששים זימני:
רב איקלע - במועד:
תילתא מילחא - אגב איצצא:
סמוך למיסרחיה מעלי - כלומר יפה הוא לאחר זמן שניצוד יותר מההיא שעתה דניצוד:
טוויא באחוה - במלח שהמלח נברא מן המים כדגים:
אסקיה באבוה - לאחר שצלאו נותנו במים צונן:
אכליה בבריה - מטילין אותו בציר היוצא מן הדגים ואוכלין אותו:
משתיא עליה אבוה - ששותין עליו מים שדגים נבראו מן המים:
לטעון גופא - כלומר לאחר אכילתו מהלך הרבה קודם שישן:
ולא לטעון פוריא - לא ישן לאלתר אחריהם:
תחלי - שחלים:
מיא ולא שכרא - מוטב לשתות אחריהן מים ולא שכר:
תוספות
[עריכה]
כוורא סמוך למסרחיה מעלי. ובזמן הזה תופסים סכנה למיכל סמוך לסירחון וגם משתי עלה אבוה דאמר בסמוך דמעלי ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש"ס שאינן טובות בזמן הזה או שמא נהרות דבבל מעלו לו טפי ויש מפרשים דכוורא לא בכלל דגים מיירי ושם דג ששמו כוורא ומשונה בדברים האלו משאר דגים כדאמרינן פ' כל הבשר (חולין דף קט:) אסר לן גירותא שרא לן לישנא דכוורא ואין נראה שיהא בכל הלשונות של דגים טעם אחד:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]קד א מיי' פ"ט מהל' עבודה זרה הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קמ"ט סעיף ג':
קה ב ג טור ושו"ע או"ח סי' תקמ"א סעיף א':
קו ד ה מיי' פ"ח מהל' יו"ט הלכה י"ג, טור ושו"ע או"ח סי' תק"מ סעיף ז':
קז ו מיי' פ"ח מהל' יו"ט הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תק"מ סעיף א':
קח ז מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תק"מ סעיף ג':
קט ח מיי' פ"ח מהל' יו"ט הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תק"מ סעיף ד':
קי ט מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקל"ח סעיף ו':
קיא י מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקל"ג:
קיב כ מיי' פ"ז מהל' יו"ט הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקל"ג סעיף ד':
ראשונים נוספים
רב שרא לר' חייא בר אשי למיגדל אהורי. פי' במס' גיטין בסוף פרק הניזקין (גיטין דף ס' ע"ב) ומפרשי רבנן אוזלי שבאו מעזלא תרגום ויביאו מטוה כד עזיל ומפרשי אוהורי אלפכוך. מ"ט מעשה הדיוט אבל איזלי אסיר מ"ט מעשה אומן הוא.
רב יהודה שרא לאביי תנוראה למגדל תנורא בחולי דמועדא. ולרבא בר עישבי שרא למגדל מחולתא בחולי דמועדא.
ועושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן.
היכי דמי מעשה הדיוט בהוצא ודפנא. במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט ושפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים:
מתני' הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד. איני והא תנן בסוף מס' סוטה עד כל ימיו פטיש היה מכה בירושלים עד ימיו של יוחנן כהן גדול אין מיכן ואילך לא. ופריק רב הונא האי פטיש דאסיר מיכן ואילך בדנפחי. והא דתנן הצינור כו' בדנגרי הוא ושרי.
מתקיף ליה רב חסדא ונדחה ופריק בחציני אסיר ומתניתין דהכא במגלא ושרי קודם גזירה פירש קודם גזירת יוחנן כ"ג ורב אשי אמר מתני' דהתם ר' יהודא היא ומתני' דהכא ר' יוסי דאמר רב יצחק בר אבא מאן תנא דבעי שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי דאי ר' יוסי הא אמר זולף וגומר וגף כדרכו.
אמר רבינא כמאן מדלינן האידנא כו'. וכבשין שיכול לאכול מהן במועד מכבשן. רבא שרא לבני בדיתא לבאי למיצד ולמימלח א"ל אביי והתנן כבשין שיכול לאכול מהן מכבשן. שיכול אין לא יכול לא.
א"ל הני נמי מתאכלי אגב איצצא כשיכבשום דחוקים כי הא דשמואל עבדו ליה ששים איצצי ואכל. פי' מיני תבשיל.
אמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא סמוך למיסרחי מעלי. ותוב אמר דג טוויא באחווה פירוש המלח מן הים והדג מן הים נמצאו שניהן אביהן הים והן כמו אחים. וא"ל מלח הדג במלח שהוא אחיו וצלה אותו במלח. אסוקיה באבוה. פי' כשתעלהו מן האש שוטפהו במים מלוחין שהן אביו אוכליה בבריה פירוש אכול אותו בבנו והוא ציר של דגים שהוא יוצא מן השמנונית של דג כי הוא חשוב לדג כבנו. וכשתאכלהו שתה אחריו המים כי באותה העת ובאותו מקום היו אומרים להם הרופאים כשתאכל דגים שתה אחריו המים ולא יין או יין ולא שכר.
כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא. פי' כשיאכל אותם עד שיתעכלו במעיו לא ישן כי השינה מיד מזיקתו:
הדרן עלך משקין בית השלחין..
ושוין שאין גודלין תנור לכתחלה. כתב בפירש לא ידענא היכא קאי ובתוספות אמרו דקאי על פלוגתא שנחלקו לעיל בריחים אם יגמור אם לאו וליכא לפרושי לפלוגתא דמסרגין שאינו דומה לו כלל:
פירש אוכרי מצודות של דגים שעושין מן ההוצין ואוזלי רשתות שעושין מן הכווי דמתרגמי' מבווה עזיל וגדילת תנור הוא שעושין תנורים מהוצין וטחין אותן בטיט מבית ומחוץ ומעשה הדיוט הוא:
כעין מעגלא ביד וברגל ולא במחצלים פרש"י ז"ל מעגלה עץ עגול שבו מחליקין את הגגות ומחצלים כלי אומנות של ברזל רחבה שיש לה בית יד ולפי זה מעשה מחצלים הוא יותר מעשה אומן וכיון דבמעגלא לא עבדי' כ"ש מעשה מחצלים וא"כ האי מאי דקתני אבל לא במחצלים וזה יותר נכונה:
קבורא טרניקא בלע' ושריא לה משום דבר האבד כדרכה ובלא שינוי:
ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלם משנה היא בשלהי מסכת סוטה יוחנן כהן גדול בטל הודאת המעשרות ואת המעוררין והנוקפין עד ימיו היה פטיש מכה בירושלם פיר' ומשם ואילך נתבטל ופרקינן בחד לישנא דמתני' בציר ומפתח של עץ העושין ע"י נגר דלא עביד קלא כולי האי ודרבי יוחנן בשל מתכת שעושה קול גדול וכלישנא אחרינא אמרינן דמתני' כשעושה בשנוי בכלים שאינן בני מלאכה אי נמי דמתני' קודם גזרה ושנית לא זזה ממקומה ומסקנא דמתני' כרבי יוסי דלא בעי שינוי בדבר האבד כעין זה מפני הגנבים ודרבי יוחנן ברבי יהודה דבעי שנוי דקיימא לן כרבי יוסי דאפסיק' הלכתא כוותיה באידך פירקא:
בדיתא לבאי כוורי פירש והר שנקריא בדיתא הוציאה דגים:
אית דאמרינן וכו' פירש והני תרי לישני לא פליגי בעיקר דינא והלכתא כותייהו:
מהדורא תנינא:
מתוך: תוספות רי"ד/מועד קטן (עריכה)
הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד והתנן עד ימיו הי' פטיש מכה בירושלים עד ימיו אין מיכן ואילך לא פי' הנפחים היו עושין מלאכתן בחולו של מועד בפטיש כמו עושין כל שאר בעלי מלאכה וכגון שהיו עניים שלא הי' להן מה לאכול ור' יוחנן אסר מלאכת הפטיש אע"פ שאין לו מה יאכל משום דאיושא מילתא וכל אלה המלאכות צריכות פטיש:
אמר ר"ה ל"ק הא בדכנדי הא בדנפחי פי' פטיש של נפחים אסר ר' יוחנן שקולו גדול אבל הפטיש של נגרים שהיא קובע בו המסמרים ואין קולו גדול מורתא:
מהקיף לה רב חסדא קלא רבה אסור קלא זוטר כרי כשאסר ר' יוחנן כהן גדול הפטיש כל פטיש אסר:
אלא אמר רב חסדא לא קשיא הא במנלי הא בחציני פי' אחר היא כעין פטיש שהוא תוקע בו מסמרים והוא אסיר והאחד הוא שמשפה בו את עצים והאי מותר:
רב אשי אמר הא רב יהודא והא ר' יוסי דאמר ר' יצחק בר אבאא ממאן תנא דבעי שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי דאי ר' יוסי קאמר זולף וגומר וגף כדרכו פי' כי היכי דשרי ר' יוסי לגמור ולגוף בדבר האבד הם הני הוה שרי מלאכת הפטיש בדבר האבוד שבחול אין נעשית אלה המלאכות אלא בפטיש גם במועד נמי נעשית הפטיש בדבר האבד וא"צ לשנות ולעשות בענין אחר אבל ודאי ר' יהודא דבעי שינוי בדבר האבד ואל הי' מתיר אלא לימדים הי' אוסר הפטיש בדבר האבד ומתנ'י ר' יוסי היא ואי קשיא כיון דשרי ר' יוסי כל דבר האבד בלי שינוי אמאי תנן גבי בית השלחין ולא בקילון חשובה כל דבר שבחול אינו נעה אלא בענין אחר גם במועד עושין באותו הענין בדבר האבד וא"צ לשנות כגון לגוף החביות שאין רך העולם בחול לעשות לימודים אלא לגוף ובמועד נמי התירו לגוף ולא שישנה ויעשה לימודים וה"ה באלה המלאכות הצריכות תקיעת מסמרין שאינן נעשות אלא בפטיש גם במועד נמי בדבר האבד הותר הפטיש ולא אמרי' שישנה לתקן בענין אחר אבל השקאת בית השלחין בחול מי משקה ממעיין ומי משקה במי קילון הילכך מועד לא התירו קילון שהוא טירח איתירא אלא מעין ודומה לו מה שנאמר בפירקין דלקמן ואם אין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן ובלבד שלא ידוש בפרות ואוקימנה כר' יוסי ומקשה אי ר' יוסי אפילו בפירות נמי ירוש דהאמר רב יצחק בר אבא מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי (ומקשה אי ר' יוסי אפילו בפרות נמי ידוש דהאמר רב יצחק בר אבא מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי) אמר לך כיון דכל יומא לאו בפרות דייש האידנא לאו שינוי האי אלמא לא יקרא שינוי אלא שבחול אינם עושין אלא בענין זה:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה