מהרש"ל על הש"ס/כתובות/פרק יג

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | ר"ן | מאירי | הרשב"א | הריטב"א | תוספות רי"ד | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש | בן יהוידע

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף קד עמוד ב

תוס' בד"ה שני דייני גזירות כו' ביומא בפרק א"ל הממונה ושם כו'. כצ"ל.

דף קו עמוד א

רש"י בד"ה הוו פיישי כו' ומאתים דכתיב כו' הד"א:

תוס' בד"ה שבעה כנגד שבעה שערים כו' ובגמרא דירושלמי קאמר מתניתין כו' כצ"ל:

דף קו עמוד ב

גמ' ויהוידע (הכהן) את כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה חוץ לחומה כו' ומגדלותיה באים כו' הד"א:

תוס' בד"ה וכי גבו והותירו מאי הוי אבל אהנך דלעיל כו'. נ"ב נ"ל שהתוס' סוברים מה שמשני כאן בגבו והותירו בתרומת הלשכה קאמר שאם יש שם מותר אל יעשו מבדק הבית ואם אין שם מותר יעשו שהרי התוס' סתמו לקמן דלא פסיקא ליה שיש שם מותר וגם פשוט הוא היכא שיש הרבה קרבנות שאין שם מותר אז יעשה מבדק הבית גם לישנא דגבו והותירו משמע דאיירי בגביית שקלים ולא מבדק הבית כפרש"י ע"ש. (עיין במהרש"א):

בד"ה כדקאמר רבא העולה כו' צבור כו' איזה מהן קודם כו'. נ"ב ומפרש התם דלא קבעו אלא במוספין דהיום ותמידין דלמחר אבל תמידין דהיום פשיטא דתמידין קודמין שהרי הן תדיר ע"ש:

דף קח עמוד א

תוס' בד"ה הא מני חנן היא כו' ויתן לאחר לשום מתנה כו'. נ"ב הוא ענין אחר ואיירי כשהיו מהלכים בדרך ואין לו מה יאכל כו' עיין לעיל דף ע"א:

בא"ד אלמא מחלוקת בבעל חוב כמו למזונות כו'. נ"ב פי' לפי תלמוד שלנו דמוקי שוקל שקלו כו' כחנן ודו"ק:

דף קח עמוד ב

גמ' לית ליה התם נמי אית ליה הנאה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אדמון אומר כו' דאדמון לאו לאפלוגי כו'. נ"ב וראיה לזה דקאמר וכי בשביל שאני זכר כו' ואי לאיפלוגי אתא הל"ל וכי בשביל שהם זכרים יפסידו ודו"ק:

בד"ה אמר רבא כו' ולהכי פריך מאן דעסיק כו'. נ"ב והכי פירושו א"כ אדמון אינו מתמיה רק על אותו דעסיק בתורה ועל שאינו עוסק בתורה אינו קמתמה וזהו דוחק שהרי אדמון סתמא קאמר וכי בשביל שאני זכר כו' ודו"ק. (עיין במהרש"א):

דף קט עמוד א

גמ' שבעה דברים שאמר אדמון אין הלכה כיוצא בו הא כמותו הלכה בכולהו כו'. נ"ב זהו לפי גירסת רש"י כו' אלא ה"ק שני דברים כו' ויש מהן שאין הלכה כמותו וכיוצא בו בכ"מ שאמר ר"ג כו' כצ"ל. ונ"ב זהו לפי גירסת התוס':

תוס' בד"ה שני דברים כו' דחנן רבן יוחנן בן זכאי כו' כצ"ל:

דף קט עמוד ב

גמ' עשאה סימן לאחר כו' אמר אביי לא שנו אלא לאחר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה הב ליה כו' מחזיק א"ל אביי לאפוטרופוס זיל כו' הד"א:

תוס' בד"ה עשאה סימן לאחר כו' ובירושלמי משמע כרש"י שהביא כו'. נ"ב ובדברי ר"ן משמע דמהירושלמי מוכח דלא כרש"י אלא שסוף סוף מוכח מן הירושלמי דדין של רש"י אמת ודו"ק:

בא"ד אפילו עשאה אחד לאחר והעורר חתום כו' כצ"ל:

דף קי עמוד א

רש"י בד"ה בהא לימא כו' שהלוהו ויחזור ויתבענו כו' לסוף ה' שנים ועדיין כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ורבנן חברך חברא כו' הכא גבי מכירת שדה כו'. נ"ב ותימה הלא הכל עושה כדי למשכנו כמו שפירש"י שכך מוסר מודעא שלא עשה זה אלא כדי למשכנו וצ"ע היטב. (עיין במהרש"א):

דף קי עמוד ב

גמ' נשא אשה בא"י כו' נרשם מתניתין עד הא גופא קשיא כו' ושם נרשם גמ':

תוס' בד"ה ואימא נסכא כו' שירצה לוה מגבהו כו'. נ"ב ותימה נהי דפחותה סוף סוף לא שייך לומר עליה מה שירצה מגבהו אלא אמטבע דהיינו פחות שבמעות כמו שפי' אח"כ ואימא פריטי על כן נראה כמו שפירשו התוס' בפרק גט פשוט דף קס"ו וכי נסכא פחותה מאיסר שאין בה רק שתי פרוטות וק"ל. (עיין במהרש"א):

דף קיא עמוד א

גמ' לעובדי כוכבים מאי בצבאות כו' אמר ליה אם אחיו של זה נשא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה בל יאמר שכן כו' כלומר אל יתרעם כו'. נ"ב פי' אל יאמר השכן צר לי בעבורך או נפרש שכן מלשון השוכן בה בל יאמר חליתי ולמה לא יאמר כן כי כל העם היושב בה כולם סלוחי עון ודו"ק:

דף קיא עמוד ב

גמ' בל יחיו רפאים וגו' וכן אח"כ כצ"ל:

שם א"ל רבי מקרא אחר כו' אש אוכלה הוא כו' סותה ושמא תאמר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה רפאים כו' במרפה עצמו כו' כצ"ל:

בד"ה והיינו כו' ללקט את עליו העליונים כצ"ל: