קטגוריה:ישעיהו נח יג
נוסח המקרא
אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר
אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר.
אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖ךָ בְּי֣וֹם קׇדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְהֹוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃
אִם־תָּשִׁ֤יב מִ/שַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔/ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖י/ךָ בְּ/י֣וֹם קָדְשִׁ֑/י וְ/קָרָ֨אתָ לַ/שַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִ/קְד֤וֹשׁ יְהוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְ/כִבַּדְתּ/וֹ֙ מֵ/עֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔י/ךָ מִ/מְּצ֥וֹא חֶפְצְ/ךָ֖ וְ/דַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תשיב" - מלשון השבה
"חפצך" - מלשון חפץ ורצון
"עונג" - מלשון תענוג ותפנוק
"דרכיך" - עניניך וכן דרכי ספרתי (תהלים קי"ט)
מצודת דוד
"ודבר דבר" - ומלדבר בו דבר הנאסר בשבת כחשבונות וכיוצא
"וכבדתו" - ר"ל לא בקריאת שם לבד אלא תכבדו מעשות בו עניניך
"ממצוא" - מבלי מצוא בו חפצך ר"ל שלא תעשה בו חפצך מדברים האסורים בשבת
"לקדוש ה' מכובד" - ליום השבת שקדשו המקום תקרא יום מכובד מבלי עשות בו מלאכה של חול
"וקראת לשבת ענג" - תקרא את השבת יום עונג ר"ל יהיה מיוחד לך להתענג בו
"ביום קדשי" - זהו השבת שקדשו המקום
"עשות" - המ"ם של משבת עומדת במקום שתים ור"ל אם תשוב מעשות חפצך אחד מן המלאכות האסורות
"אם תשיב משבת וגו'" - ר"ל אם החזקת בדרך לצאת חוץ לתחום ונזכרת שהוא שבת והשבות רגלך בעבור השבתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) השביתה ממלאכה.
- ב) העונג, אומר אם תעשה שני אלה לא בעבור הנאת גופך (כי המנוחה והעונג ירצהו הגוף ג"כ), רק בעבור מצות ה' לבד, על השביתה אמר "אם תשיב משבת רגלך", אם השבה זו שתשיב רגליך ממלאכה יהיה מסבת השבת לא מחפץ לבך והנאתך. והנה במצות השבת יש שני ענינים.
- א) השביתה שהוא מצוה.
- ב) קדושת היום שקדשו ה' שיפנה בו מכל הבלי העולם, על הא' אומר אם תשיב משבת רגליך מסבת השבת, על הב' אם תשיב "מעשות חפצך" ביום ההוא יען שהוא יום קדשי, שמיוחד לקדושה ועבודת ה' ולא תעשה ביום הזה חפציך רק חפצים קדושים חפצי ה'. ונגד העונג אומר, "וקראת לשבת עונג".
- א) שיהיה העונג מסבת השבת יען שהוא יום שבת.
- ב) "לקדוש ה' מכבד", הכבוד יהיה בעבור הקדושה שקדש ה' יום הזה לקדושתו, וע"י שתשמור אותו לשם ה' יהיה הכיבוד גדול "מעשות דרכך" שבענין המלאכה תזהר אף מהכין הדרך על יום מחר, ובענין העונג "ממצוא חפצך", לא יהיה עונג הגוף רק נפשי, וגם תזהר בו אף מלדבר דבר של חול, רק תעסוק בו בעבודת ה':
- פרשנות מודרנית:
החובה ליצור אוירה של שבת בספר ישעיהו
"אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר" (ישעיה, נח', 13-14).
כאן מפורטת לנו יותר מצוות השבת ממה שהיא מתוארת בקצרה בתורה. שם יש רק את האמירה הכללית - "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות, כ', 7) והמשכו, וכן - שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך ה' אלהיך" (דברים, ה', 11) והמשכו שם, וכן עוד יש - "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" (שמות, לה', 3) ומזה למדו חכמי התלמוד את כל ל"ט המלאכות האסורות, על פי המלאכות שהיו עושים במשכן. ועוד אנו מוצאים בכתובים - "בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועומסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד" (נחמיה, יג', 15).
אך בכתוב שלנו יותר מוזכרת האווירה של השבת, וכן מוזכרים 3 דברים -
- עשות דרכיך , וכמפורש - יציאה מחוץ לתחום, או השיבה ממנה,
- מצוא חפצך - בדברים האסורים, או אפשר לומר מכל חפץ-לב מיוחד, שהשבת היא לא הזמן המתאים להשגתו, אלא למנוחה היא,
-
- ודבר דבר - חשבונות האסורים בשבת, או דבר אוון שאסור אף בחול ובוודאי שבשבת אסור.
מקורות
על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-09.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו נח יג"
קטגוריה זו מכילה את 27 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 27 דפים.